בס"ד
"שום צבא אינו יכול לעמוד בפני אידאה שהגיע זמנה" - ויקטור הוגו (סופר)
'שום אידאה אינה יכולה לעמוד בפני צבא שעבר זמנו' - טובי (סיים לספור)
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "אם זכה צבא לו ואם לאו צבא עליו"? [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא הבנתי מה רצית אבל קרעעעעעת אותי מצחוק עם 'סיים לספור'... [ליצירה]
- [ליצירה] מה, זהו? הלכה תקופת השירות? [ליצירה]
- [ליצירה] לחתלתול וטל הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה). וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..) [ליצירה]
- [ליצירה] . הו, מזל טוב! ברוך שובך לחיי העצמאות מלאי ההתלבטויות והסיבוכים והמערבולות של אתה בתוך עצמך. שנרים כוסית? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] שנון (: [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השנינות! [ליצירה]
- [ליצירה] משפט חזק וקולע אבל הענין עם הספירה היה מצחיק מאד... זה אפילו קצת גנב את ההצגה לשאר המשפט... [ליצירה]
- [ליצירה] בסוף נראה שכולם הספידו אותה עוד לפני עזיבתה.. ואז נאלץ לטפל בזה כי "נו.. כל ההספדים היפים האלה על הדור שעזב ולא ישוב..." [ליצירה]
- [ליצירה] מגן יקירי.. מה שנפש כתב הינו הצד היחיד להתיר (לפי ההלכה, יש דעות שסוברות שהוא לא מוקצה, רוב הפוסקים לא סוברים כך). אגב, בקשר לבית כנסת - לענ"ד רובה לא נחשב כנשק - רובה לא יכול להרוג (כל עוד לא הכנסת מחסנית ודרכת) לכן יש מקום רציני להסתפק האם שייך בו הדין של 'אסור להכניס סכין וכו' לבית הכנסת'... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד דיברת כל כך יפה על שתי הארצות עד שאיבדתי פה ושם לאיזו מהן התכוונת מתי.. בכל אופן - יפה מאד [ליצירה]
- [ליצירה] שיר משובח ואני מבין למה בגרוש. הלוואי וגרושים היו נופלים עלינו יותר (לגבי ה"עצוב" אפשר להתווכח) מאד אהבתי את השימוש בסוגריים לסימול שוליות (או שלא).. [ליצירה]
- [ליצירה] לא'דע... סיפור חזק מדי, אולי לא הייתי צריך לדמיין את זה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... תודה למגיבים סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע) רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-) בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן? בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...). [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. אלעד - אני לקראת סיום אותו פרק חיים קשה בו אתה דן בהוה אמינא של המפקד, או ברצונותיו של אבינו שבשמיר ובאלף. זורע בדמעה - לוממש, אני בשריון, כך שהצעירות הקשה נטחנת ללא עזרת עוד בינישים (למען האמת, אני הביניש היחיד במוצב..), בנוסף - כווולם יודעים שלמרות ש"צריך" לומר "אמרי שנית" כולם אומרים "חזרי שנית" ומכיוון שהסיפור הסתיים כאן, קצת קשה לסגור אותו ב"עבור". רדף השיג - ראית מה זה? הזכרתי אותך כאן אפילו בלי להכיר אותך!! מוזר, הא? בכולופן - זה היתרון בכלי נשק פרמיטיבים - לא צריך לתאם כוונות.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... טוב, תודה :-) וחתלתול - יש בזה משהו גרוטסקי, כמובן, ועדיין זה נראה לי מתאים (גם בלי קשר לתמונה ממנה לקחתי ת'רעיון) לאווירה הסוריאליסטית הזו... בכולופן, כדי להסביר את הסיפור, האם אתם חושבים שהתוספת הזו מוצלחת יותר? ""אגב, איזו שנה זו?" הנער ענה לו והזקן הצטחק "וואו! אתה מכיר אותי למרות שעדיין לא נולדתי" והסביר "זמן לא משנה כאן במיוחד, ברגע שנכנסת לסימטה אתה שייך לכל רגע ורגע בזמן. כך נוצרות אגדות"." תודה מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] יאפ, בדיוק בגלל זה. התלבטתי בין כאב ראש לניו זילנדי או לפרופסור אנגלי.. החלטתי על הניו זילנדי בגלל אליק בום. [ליצירה]
- [ליצירה] בצצת - נאתגר ביגון! נמנייז בצצות, נפיל מקטנים למען שלומות, סהלנים ואבריצים! יחד נוכל, לתקן שפת ניכר מושמדת, בשמאלים - לעד! [ליצירה]
תגובות