בס"ד יום רביעי כז אלול התשס"ב שיר השטיבלאך בבית חדרים, בית של שולחן בית חרושת, ללא מכונה ועשן, בו בקשות יצוקות, כל שניה מהזמן לתבניות מחוקות, ללא היכר וסימן בו 'צנטר' זו המילה, ועשירי הוא הכח שמכשיר בקשה קלה, קלה כל כך לשכוח משלב את הכל, לתפילה ערוכה, שמחליקה ללא קול, כבשמן משוחה עם חזן שיורה מילים בקירוב בשילוב מנצח של זמן וחיוב והקהל עונה, בכובכשמוי ואמן במלמול משונה, מונוטוני, מתנגן ומעל ההמולה מרחפת כוונה עזובה בהולה, מחפשת משען ומשענה. שואלת בכעס מהול בקפידה איה המחשבה והיכן השקידה וממררת בקול, לפני החלפת מנינים אנא, עצרו הכל, ושובו, שובו בנים.