[ליצירה]
גמני! גמני!
אנא עזרו לי ידידי
בין הצ'יפס, הבוטן והפאי
להבין דבר פשוט
לא גנטיקה או שיבוט
איך שיר כזה חשוב
עם מאכל כל כך אהוב
הופך עורו לשידוכים
בין מרב למר פרחים?
צועק אני בקול גדול
לפני שנאבד הכל
החזירו עטרת הבלינצ'ס למקומה
השאירו אותה בלי טבעת והינומה
כי זאת יודעים כל אחת ואחד
בלינצ'ס לקינוח הוא עם שוקולד בלבד
ואם תמשיכו בדרככם הרעה
ולחופה תשאפו בכל עת ושעה
אנקוט אני בצעדים שכוחי אל
ואביא הנה, את ירושלמי - שמואל!
[ליצירה]
השיר פשוט רץ טוב...
דף היוצר שלך משובץ בכל כך הרבה אבני חן שכאלה...
אה, ואתם מתייחסים לדרקונים כאילו הם אנושיים...
אחד הדברים שהרשימו אותי היה שהם לא כאלה. הם זרים (כשבמקום 'זרים' שימו את alien... ולא במונחים הסיגורני-וויברים של הענין...), וככאלה אנחנו לא יכולים להתחיל לנתח אותם בסגנון 'הם טובים אור נאט טובים'...
[ליצירה]
איזה חמוד :-)
טוב.. אני אישית אמור להיות נגד השיר - שמואל הרי הולך על שן, לא על תבעיון בעיו.. :)
אגב, זוכר את הג'אז שחיברת על "השור, הבור והמבעה"? :)
אחחח... היו ימים...
[ליצירה]
לחתלתול וטל
הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה).
וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..)
[ליצירה]
[ליצירה]
בהחלט..
"ללמוד לעוף נגד כיוון הגעגועים" הוא בהחלט משפט משובח. משפט כזה שביכולתו להחיות ישני עפר (לנון זצ"ל..)
ויותר ברצינות.. - אולי כדאי ליצור קישור בין שלושת הקטעים...
תגובות