מהגיגיו של חייל מותש :
לעתים נראה כי השמים הם הגבול
ולפעמים.. לפעמים אין כח לעלות על המיטה העליונה...
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוליייייייייק מה זה הדימויים האלה ביום הזיכרון??? אנרגיות חיוביות והרבה מרץ ומצב רוח נשלחים מהדרום... [ליצירה]
- [ליצירה] =) שמעתי את זה בטלפון... זה נראה טוב כשזה כתוב. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה הבעיה? ב"ה מעיפים את החבר שבמיטה התחתונה, שהוא יעלה. אסור לגוון מיטות לפעמים? (טוב, אממ..) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכן... אצלנו בנח"ל כל המיטות על הרצפה. מצד שני נירה לי יותר כיף לישון בחדרים. תיהנה בצבא הכיבוש! נעל, חי"רניק גאה [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא משנה מה זה הזכיר לי /-:. [ליצירה]
- [ליצירה] שנון ומוצלח... (חוץ מהניטפוק הנכון על חוקי הנבדל והצורך במסירה...) ולמי ששאל, לעניות דעתי כוונת המשורר היתה על קורות עם ישראל ממלחמת ששת הימים (דקה 67) ועד ימינו אנו - ה"חלוץ הימני" דהר קדימה ופתאום גילה שהוא נמצא לבדו והשופט מרים את הדגל לנבדל - מה שלא היה קורה אם שאר השחקנים (עם ישראל?) היו פורצים איתו קדימה. אגב - אישית, במקרה כזה (ואם נאמר שמדובר באו"ם כשופט) צריך לדעתי לזרוק חצץ על כבוד השופט (לא בלוקים. הם נגמרו במשחק מול שוודיה) ולפתוח בקריאות "השופט....". [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע, ואולי יותר מדי.. א ליטל ביט הארש פור מי. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון קט... ארבל, רציתי לתקן אותך... לא אומרים "אוי לעם שאלה גיבוריו".. מעתה אמור : "אוי לעם שאלה גיבוֹרֶתיו" טובי - שמשתעשע בכל פעם מחדש כשהוא מדמיין את אבשלום קור נכנס לשירים האלה... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין - פשוט וישיר. 'קולע' זו המילה... ובהצלחה עם ההוא :) [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. אלעד - אני לקראת סיום אותו פרק חיים קשה בו אתה דן בהוה אמינא של המפקד, או ברצונותיו של אבינו שבשמיר ובאלף. זורע בדמעה - לוממש, אני בשריון, כך שהצעירות הקשה נטחנת ללא עזרת עוד בינישים (למען האמת, אני הביניש היחיד במוצב..), בנוסף - כווולם יודעים שלמרות ש"צריך" לומר "אמרי שנית" כולם אומרים "חזרי שנית" ומכיוון שהסיפור הסתיים כאן, קצת קשה לסגור אותו ב"עבור". רדף השיג - ראית מה זה? הזכרתי אותך כאן אפילו בלי להכיר אותך!! מוזר, הא? בכולופן - זה היתרון בכלי נשק פרמיטיבים - לא צריך לתאם כוונות.. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון נחמד מאד :-) והמעבר הדי-חד לחיים מספריים די הפתיע. בכולופן - חביב לחתולין. נ.ב. פולגרה, גם התגובה שלך היתה די פואטית וציורית :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נו... ו...? אז לקחת משפט מפורסם, שינית אותו לכל שאר הוריאציות שלו .. ו...? לא הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נחמד... אהבתי בעיקר את ה"נו טוב, אתם יכולים להאמין בטוב ליבם העתידי של הנמרים. אני מעדיפה להאמין בבני אדם" - משפט משובח. ולהאמין בבן אדם? אני חושב שכשעושים את זה מתוך אמת (ולא פתיות של 'תביאו מישהו שאני אאמין לו') - אין הרבה דברים גדולים מזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] נגה... לא היתה כאן שום מטרה של התכתבות... בעיקרון השיר הזה בכלל התחיל כשמישהי הציעה לי לכתוב שיר על כדור צונח.. - שיר שאוטומטית העלה לי כדור פורח (מסיבות די ברורות, נכון?) וממילא לא זעק לשיר שמח של היי הו היי הו :-) זה הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... טוב, תודה :-) וחתלתול - יש בזה משהו גרוטסקי, כמובן, ועדיין זה נראה לי מתאים (גם בלי קשר לתמונה ממנה לקחתי ת'רעיון) לאווירה הסוריאליסטית הזו... בכולופן, כדי להסביר את הסיפור, האם אתם חושבים שהתוספת הזו מוצלחת יותר? ""אגב, איזו שנה זו?" הנער ענה לו והזקן הצטחק "וואו! אתה מכיר אותי למרות שעדיין לא נולדתי" והסביר "זמן לא משנה כאן במיוחד, ברגע שנכנסת לסימטה אתה שייך לכל רגע ורגע בזמן. כך נוצרות אגדות"." תודה מראש. [ליצירה]
תגובות