מהגיגיו של חייל מותש :
לעתים נראה כי השמים הם הגבול
ולפעמים.. לפעמים אין כח לעלות על המיטה העליונה...
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
- טיש מעקולי (לזכרו של החלל דוד ה.)
- עברית שפה בכלל?
- עארס מצוי - מגדיר החי והצומח בישראל
- אלי, הג´יני והפיל הגדול
- היום יומולדת
קשור אלי
- [ליצירה] מוליייייייייק מה זה הדימויים האלה ביום הזיכרון??? אנרגיות חיוביות והרבה מרץ ומצב רוח נשלחים מהדרום... [ליצירה]
- [ליצירה] =) שמעתי את זה בטלפון... זה נראה טוב כשזה כתוב. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה הבעיה? ב"ה מעיפים את החבר שבמיטה התחתונה, שהוא יעלה. אסור לגוון מיטות לפעמים? (טוב, אממ..) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכן... אצלנו בנח"ל כל המיטות על הרצפה. מצד שני נירה לי יותר כיף לישון בחדרים. תיהנה בצבא הכיבוש! נעל, חי"רניק גאה [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא משנה מה זה הזכיר לי /-:. [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... תודה למגיבים סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע) רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-) בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן? בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...). [ליצירה]
- [ליצירה] בראבו שיר משובח עם סיום מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט לחייך כל הדרך אל הסוף רעיון מצויין. בהתחלה תהיתי האם להכנס לזה.. בד"כ אני לא מתלהב מתחלופת מכתבים. שמח שנכנסתי. [ליצירה]
- [ליצירה] 'סתכל על זה בצורה הזו... אם היא לא היתה אומרת את זה, היית מסיים את הסיפור בסגנון "את השיחה היא סיימה באנחה על חיי האהבה העלובים שלה ועל כך שלא מצאה את החצי שלה, דבר שעדיין לא נתן לי את האומץ לפנות אליה, לאחר כחצי שעה\ארבעים דקות האוטובוס הגיע לתחנתו, מנסה לענות אותי בכל מילי-שניה מהדרך וכך למרבה הבושה, הכאב ועוד רגשות כואבים שאפילו לא ידעתי שקיימים בלב האדם, ראיתי אותה יורדת בתחנה ופוסעת לה הרחק." טוב.. לא השקעתי מיודעמה אבל העיקרון הובן, נכון? בקיצר, c'est la vie. אה.. וסיפור יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חביב פלוס :-) כמובן, גם אני חושב שצריך לשנות 'ארוך' ל"נשק ארוך" וכו'.. (זה גם יסביר וגם יוריד את הגרשיים המציקים האלה מכל המקומות...) אגב, מי מתנדב לעשות קטע צבאי על חנוכה? :-) (זה מה שחשבתי בהתחלה שאני עומד לקרוא, משום מה..) הצעה לרעיון אפשרי : ראינו את ה'כבד' מתקרב אלינו, שלושת חיילי האוייב שעל גבי ה'כבד' נראו מאושרים מעוצמת הנשק שלהם ועמדו לתת פקודה דמוי 'דרוס את החי"ר שעל היעד', אלא שאז פרץ סרן אלעזר חשמונא והסתער לבדו על הכבד.... [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר ההתחלה משכה אותי וככה זה נשאר עד הסוף.. וחכו שתגיע פנינה קולדה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מפיתום?! ראיתי אותה אתמול ברובע (או שזו זקנת זיין-גזוענט אחרת?) במדרגות לכותל. [ליצירה]
- [ליצירה] יאפ, בדיוק בגלל זה. התלבטתי בין כאב ראש לניו זילנדי או לפרופסור אנגלי.. החלטתי על הניו זילנדי בגלל אליק בום. [ליצירה]
- [ליצירה] אדפטיישן. מאד הזכיר לי קטע ב"אדפטיישן" בו תסריטאי מתחיל מנסה להסביר לתסריטאי מתוסבך באיזו קטגוריה בדיוק אפשר להכניס את הסרט שלו.. הסרט מומלץ, וגם השיר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לבריאות.. אבל... השיר הזה נוצר כחלק מסדנה פרטית שהשתתפתי בה :-) היתה דרישה מרכזית אחת בשיר, נראה מי יגלה (רמז : גלו מה המשותף לכל שתי\ארבע שורות) [ליצירה]
תגובות