כי זה קורה. תמיד קורה. ובמשפטחדימים לעיתים רחוקות מצליחים לעשות כזה "אאוץ'". מי המליץ?

ממוקד, תמציתי ורווי פילוסופיה כשאני קוראת שנית את השיר אני מבחינה במשחק בין שקיפות לבין הַכְוָנָה לאי-מודע, לעיוורון- ועל שני אלה מנצח התעתוע. האם באמת הפרטים סביבנו שקופים לנו? והאם היכולת ניתנת לנו לכוון אותם? הניגוד בין הדיוק של הזווית, לכאורה (והשבירה על דו-משמעותה) לבין התעתוע המונח בבסיסו -מעלה אירוניה על ראיית האדם את הדברים ועל שליטתו בנעשה סביבו. שיר בעל מעוף. תודה אמילי מי המליץ?

נגעה בי השירה המיוחדת הזו והכתיבה המצויינת מעוררת הערכה. האמת שהפעם התלבטתי בין מספר יצירות טובות מאוד של מספר יוצרים שונים אך אחר היוצר הזה אני עוקבת כבר מזה תקופה ועוד לא הזדמן לי להמליץ, אז הפעם! שבת שלום אמילי מי המליץ?

לפעמים לחזור זה להתקדם, והשיר הזה מכיל את כל התנועות. מי המליץ?

בגשם לא תולים כביסה; תולים בו תקוות. כן, כנראה שזה בדיוק מה שאני מרגיש כשיש גשם, וכנראה שגם לעולם לא הייתי מבטא זאת כל-כך יפה. שִרפו את המטריות ותנו לגשם לנקות. מי המליץ?

ההיסטוריה חוזרת. גנבת תרפים לוקחת סיפור מקראי טעון ומשתמשת בכל המרכיבים הנכונים לרקוח סיפור מופלא, מרתק וקולח. אין לי מושג מה הם המרכיבים הנכונים אבל זה סיפור רגיש, חד ונבון, עם פרשנות משלו שנשאר צמוד ומכבד למקורות. וכמו שכתב שם החתלתול: מדוע דווקא סיפור יהודה ותמר? אולי מכיוון שמכל הסיפורים, בולטת בו העובדה שאנחנו יכולים לנסות לעצב את סיפורינו כרצוננו, ומישהו למעלה כבר ידאג לספר אותם בדרכו, ולברוא מהם את אורו של משיח". מי המליץ?

מרגישים את זה? שילוב הצורה המתאימה עם המילים המתארות- מוצלח. כמה מתאים לקיץ. כמה לחורף. מי המליץ?

כחול עמוק סיפור פשוט. בלי רמזים מטרימים, בלי פזמון חוזר, בלי רושם. חד וחם ונושם, כמו המציאות בעצמה. ותרוצו לקרוא את שאר היצירות של אורה. בעצם, למה אני אומר? כשתסיימו את הסיפור תעשו זאת ממילא. מי המליץ?

יצאנו עשרה חזרנו שבעה, "יצאנו עשרה חזרנו שבעה, אבל בתוכנו יודעים שאף-אחד בעצם לא יצא..." על-כך אין לי מה להוסיף רק להצטמרר. שב"ש אמילי מי המליץ?