היצירה. קראו זאת שוב ושוב. הרגש. אל תפחדו כשיהלום לבכם. געו בזה. ליטוף ממושך וברוֹך. המילים. אין לי מילים נוספות. מי המליץ?

הלוואי באיזה עדינות רבקה כותבת את הפחדים של כל אחד משניים. באיזו עדינות נרקמים בשיר הזה נגיעות בגוף ובנפש, ותפילות של הנפש והגוף. אומנם רבקה הומלצה כאן בעבר, אבל זאת הזדמנות להזכר, להרשם לסוכן אישי, ולקוות שתחזור עם עוד. מי המליץ?

לזכרם וטוב שישנם בינינו כאלה שיודעים לבטא את הכאב. מי המליץ?

בגשם לא תולים כביסה; תולים בו תקוות. כן, כנראה שזה בדיוק מה שאני מרגיש כשיש גשם, וכנראה שגם לעולם לא הייתי מבטא זאת כל-כך יפה. שִרפו את המטריות ותנו לגשם לנקות. מי המליץ?

בתמצית. במנימליזם מהודק ומדוייק, מצייר איש כשר תמונה שלמה. לקרוא, ולקרוא שוב. מי המליץ?

איזה מסר!! כמה טוב לקרוא אותך שוב, מסר מוסרי שכמוך. התגעגעתי והפעם- איזה שינוי. כאילו היית בן תשחורת לפני שנתיים וכעת- התבגרת לאין ערוך. ומכיון שכך- המלצתי (המלצת העורך. יש ערוך). מי המליץ?

געגוע מנגינת געגועים נמשכת והולכת אל האדם שבנו, אל הזיכרון שבנו, אל החדר האישי הקטן שבתוך תוכנו בין סערות סופת הזמן. מי המליץ?

מרקיד שיר בנוי היטב, מזמין את הקורא לרקוד לצליליו בקוראו : ריקדיני עלמה! מי המליץ?

שיר מעניין ועשיר נטשתי חיבוק קדרותך" -יען נטשת משהו יציב אך קודר עליתי לאדמת החיים -ו - המוות (הוא מופרד) -יען עלית למקום שבו משמשים קדרות ושמחה וחיים זה בזה. הקדרות כה היכתה בנושא השיר עד כי לא טרח לשלוח מבט אל הדוברת. ואולם -בבית השני מתגלה כי נשוא השיר הוא נאמן לאין ערוך, יציב קודר אך נאמן: "תעמוד לצד כסאי הריק " הוא לא ישוב לסדר היום: "לא תביט, לא תשמע, לא תשפוט". אזי הדוברת רואה כל זאת ומחליטה לשוב בחזרה. שם השיר -אביב, אולי קצת לא נראה במבט ראשון.אך לדעתי נראה כי הדוברת ביקשה קצת אביב לנפשה. אותו אביב השורר מעל פני האדמה. השיר מזכיר לי מעט את סיפורה של "אצבעונית" שאותה ניסו להשיא לחולד השוכן בעמקי האדמה, והיא סירבה לקבל את דין הקדרות השוררת מתחת לאדמה ולא השלימה עם ה"שידוך" הזה. מי המליץ?