[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
מישי
יש לך חוצפה, בחיי.
קודם כל, כתבנו את זה ביחד, תטרחי להכנס לניק החדש שלנו ותראי שזה כתוב שם.
חוצמיזה, אם לא תתחילי להרגע אני מוחק את הר' באחרת והופך את זה ל"מישהי אחת", כותבת ותיקה ויצירתית, שלא מגיע לה קיפוח.
אז תירגעי.
[ליצירה]
אני מזדהה מאוד עם התחושה, אדם,
אולם מוכרח לומר שדמוניזציה ודאי לא תשרת את המטרות שלנו (עם ישראל, ארץ ישראל, כאלה?)
וזה גם לא אמת. מאחורי כל משקפי שמש כאלה ישנו אדם. פגשתי אותם, אדם, אני יודע.