[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
מה?
אצל מי?
מגניב שהיית בשלום זכר. נכון שהוא חמוד, "הזכר"?
שמו בישראל: אלעד דוד הוד אהרון (הורים עם החלטיות מוגבלת זו בעיה, אכן).
טוב לראות אותך.
שלומי טוב, תודה.
(הוא שלח לי הודעת שגיאה, אז אני מנסה ממקום אחר. מצטער אם זה שלח 3 פעמים)
[ליצירה]
בלי קשר לעובדה שהשיר מצוין-
אם היית מסיימת כך:
"אני מקריאה לו מספרו וקוראת לו בשמו
ובמישרים
אני קוראת לו-
"
היית מרויחה גם את המתח של החרוז החסר, גם את המשמעות הנוספת שבקריאה לאלהים, וגם הופכת את השיר למעגל קסמים, שתחילתו נעוצה בסופו. קצת חבל..
[ליצירה]
אכן, גם לי זהו מיתוס מכונן.
לא נשכח את גיבורי האצ"ל, אשר נפלו בקרב על כיבוש מולדתנו הקדומה.
לא נשכח את אותם גיבורי ישראל, אבותינו, שחרפו נפשם על הגנת עם ישראל מידי תוקפיו האכזריים.
לא נשכח את טבח שיירת הדסה, את פרעות תרפ"ט בחברון, באב אל ואד, את לוחמי כפר עציון שנפלו בשבי והועמדו אל הקיר ל"צילום" ושם נטבחו, את מגיני צפת, את כובשי לטרון, משחררי ירושלים, כובשי חברון,
ושאר לוחמינו האמיצים.
לא נשכח.