[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
אכן, גם לי זהו מיתוס מכונן.
לא נשכח את גיבורי האצ"ל, אשר נפלו בקרב על כיבוש מולדתנו הקדומה.
לא נשכח את אותם גיבורי ישראל, אבותינו, שחרפו נפשם על הגנת עם ישראל מידי תוקפיו האכזריים.
לא נשכח את טבח שיירת הדסה, את פרעות תרפ"ט בחברון, באב אל ואד, את לוחמי כפר עציון שנפלו בשבי והועמדו אל הקיר ל"צילום" ושם נטבחו, את מגיני צפת, את כובשי לטרון, משחררי ירושלים, כובשי חברון,
ושאר לוחמינו האמיצים.
לא נשכח.
[ליצירה]
נמאס להבליג.
תקשיבו חבר'ה, לא נעים לי להרוס את המסיבה, אבל זה פשוט על הפנים.
ואני כבר לא מדבר על השפה הרדודה והביטויים שלא מתאימים ולא מכבדים את האתר, אלא פשוט על הרמה.
מי שמני שופט? אף אחד. אני רק מביע את דעתי.
מצטער.
(והדברים אמורים לא רק לגבי יצירה זו, אלא כלפי הסידרה האחרונה, כולל "חושים" ועוד)