[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
מה?
אצל מי?
מגניב שהיית בשלום זכר. נכון שהוא חמוד, "הזכר"?
שמו בישראל: אלעד דוד הוד אהרון (הורים עם החלטיות מוגבלת זו בעיה, אכן).
טוב לראות אותך.
שלומי טוב, תודה.
(הוא שלח לי הודעת שגיאה, אז אני מנסה ממקום אחר. מצטער אם זה שלח 3 פעמים)
[ליצירה]
אין לי מושג איזה מספר וכגם לא כל כך מעניין.
אמנם נעדרתי מכאן זה שנים
אך יש שרשורים שאינם מתיישנים
ולמרות שעזבתי מירב כילדה
(וממזר גם הוא לא ענק לידה),
הנני זוכר איך גערתי בנער
שיפסיק לחפש בחורות בכל שער
ובפרט כשאביה עודו מתפרנס
(במידה ועוד לא ביקרו הכונס)
מכתיבת שירים חרוזים לתינוקות
על בלינצ'ס, פלאפל ושאר ירקות.
מה יהיה, רבותי, עד מתי ממשיכים
לדון עד-אין-קץ בעסקי שידוכים?
אולי תרצו, לשם הצידקות
לדון עוד פעם ב'בעיות רווקות'
(כדי שכל אם לילד תוכל להביע
דעה מתפלצת מרוב זעזוע
על כך שהנוער בררן וגאה
ובכלל, רף האלימות גם גואה
שלא לדבר על סמים, בתי ספר,
מצב כללכלי, בעיות קו התפר,
שכולם נגרמים, בלי יוצא מן הכלל
מכך שהבחור לא יוצא עם הכלל)
קדימה, אחים, את השיחה הטו
וראו איך כולם את פיהם יפתחו
אם צריך להשמיץ- כולם מעיזים
בשביל זה יכתבו אפילו בחרוזים
רק אנא מכם- שנו נושא,
כי כמו שאמרתי- אתם קרבים לפאסה.