[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
אני לא אוהב לשעשות דיונים על שירים של אנשים, זה מתנשא
אבל גם פאנצ' ליין, לא צריכה להיות האכלה בכפית, ולא צריכה להתדרדר ממטאפורות עדינות ל- לא יודע מה. לא מתאים, פשוט לא מתאים. אם היה חרוז ל'אוכמניות' זה עוד היה מציל את זה איכשהו, אבל ככה--
[ליצירה]
הרעיון יפהפה, והאסוציאציות הרגשיות שאת מביאה אותנו אליהן, מושכות ואמיתיות, אבל עדיין אני רואה בעייה בנסיון "לבלוע" את כל התנ"ך בבת אחת, בתוך שיר אחד. את מדלגת כהרף עין על "שמות ויקרא" ועל "במדבר דברים", ומסיימת כמו שנעמה אמרה, בקול דממה דקה, אחרי שמנית את כל חלקי התנ"ך פחות או יותר.
וחבל, כי זה שיר נפלא.