[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
*.
הנה עוד מגיב שלא מבין, אבל מזדהה. ומפחד מאוד שיצטרך זמן לעצמו, ולא יוכל לקבל.
---
אני חושב שאפשר לקצר או לשנות את הנוסח טיפה בסוף. קצת חינוכי מדי בעיני. הניסוח, לא המסר.
[ליצירה]
עוד לא הגבתי?
השיר שלך הוא התשובה לשאלה שמתעוררת אצלי מדי פעם: "כיצד יהודים מחכים למשיח". כי הוא כל כך מדוייק.
וכוכב אחד מעז (וצודק). את לא צריכה לשנות מילה.
[ליצירה]
מקק כאן גפרור
מה שאני זוכר מהלילות האלה נשמע יותר כמו:
-"תפוז מש"ג, קבל 3 אביגיל בדרך אליך"
-"רות קיבלתי"
תשמע, אם אלה החויות שלך משלוש, אני לא רוצה לדעת איזה מלחמת עולם העברת במזרחית...
חלומות נעימים, יש לך. הרגת את כולנו והשארת לך את שלוש..
וערוגה: תפוז= תצפית.
[ליצירה]
אני לא אוהב לשעשות דיונים על שירים של אנשים, זה מתנשא
אבל גם פאנצ' ליין, לא צריכה להיות האכלה בכפית, ולא צריכה להתדרדר ממטאפורות עדינות ל- לא יודע מה. לא מתאים, פשוט לא מתאים. אם היה חרוז ל'אוכמניות' זה עוד היה מציל את זה איכשהו, אבל ככה--