[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
אם לא הייתי מכיר אותך, הייתי בטוח שאת מעתיקה את זה מספר.
לדעתי כדאי לחדד עוד את העלילה ולסגור יותר קצוות, כדי שחוץ מהקסם נישאר עם עוד משהו ביד בסוף הקריאה, אבל- כראות עינייך.
את לא צריכה פידבקים.
[ליצירה]
ויתור על הנקודותיים בתחילת כל בית, ירחיק את הסוציאציה הראשונית משירו של גפן ויביא אותו למקום שבו את רוצה לראות אותו, "אל המוות והשכחה".
אל תשכחי להיות בריאה.
[ליצירה]
*.
יאיר...
אני מתלבט בין "הולך על ביצים" לבין "חוצה גבולות" או סתם "מטורף אחד מה עשית ממשנה סתמ(א)ית לחלוטין".
אבל..
אני בטוח שרוב הקוראים עד עתה לא ירדו לסוף דעתך העמוקה. לקוראים מוכשרים, ולהעלאת רמת הסיפור, הייתי מציע שתמחק את הסוגריים שבתחילת "רביעי" ("לא כל קשר"..), כי זה כבר כפית של כסף.
ניתן לדלל גם בהשתפכויות שלאחר מכן.
אוי, יאיר. גמרת אותי. לנשום עמוק, שוב. כמה נפלא.