[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
אם לא הייתי מכיר אותך, הייתי בטוח שאת מעתיקה את זה מספר.
לדעתי כדאי לחדד עוד את העלילה ולסגור יותר קצוות, כדי שחוץ מהקסם נישאר עם עוד משהו ביד בסוף הקריאה, אבל- כראות עינייך.
את לא צריכה פידבקים.
[ליצירה]
פיצ העפרית!
זה יפיפה בכתב אפילו יותר מאשר בעל פה...
התחושות על הטלית.. באות ממקום שאני מכיר, ונעים להזכר בו.
יש לך כמה וכמה שירים חזקים מאוד. מאוד כמהים.
עוד לא.
עוד לא.
[ליצירה]
הא-להים שלך מתנהג כמו סופרסטאר, מתחכם ומתנשא, ובאופן כללי לא כל כך נעים להיות איתו. לא הייתי רוצה מאהב כזה. יותר אנס פוטנציאלי.
לא כך הייתי מפרש יראה ואהבה.
[ליצירה]
*.
משום מה יש לי תחושה לא נעימה בגב.
והיא מתחילה מהעובדה הפשוטה, שלי אישית הרבה יותר כיף וזורם לכתוב תגובה "אנטי דתית" מאשר תגובה "דוסית מעוצבנת".
אני חושב שכדאי שאנשים יחשבו לפחות את אותו מספר פעמים לפני שהם כותבים תגובה של "תנו לכתוב בשקט", כמו שהם היו חושבים לפני תגובה של "צריך להוריד את זה מפה".
ושימו לב: מתבוננת לא כתבה שומדבר "כופה". היא רק כתבה שהיא לא אוהבת את זה. זו לא סיבה להתנפל.