[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
א. זו לא שירה.
ב. זו לא אמת.
ג. לא כך, לא כך.
אינך רואה מה אתה עושה? בעברית פשוטה קוראים לזה "התנתקות".
מי שמחריב עם מילים, ממשיך את דרכם של מחריבי הבתים.
[ליצירה]
נמאס לשתוק אותך ואי אפשר אחרת.
ואי אפשר יותר להתחכם ולחרוז ולמצוא פואנטות ולחנך.
כי יש דברים שמולם מילים לא יועילו- השתמשו כבר במילים שלך למשהו הרבה יותר נשגב. עזוב, אל תדבר, שב בצד על מזרון האבלים, תתבונן, תכיל בתוכך, ולך עם זה אל החוץ, אל הרחוב, לדכא בעיניך, עד עפר, את ההמולה המצטחקת הזו, שפתאום כל כך תפלה.
[ליצירה]
*.
האמנם שירים עד כאן?
שירה היא לא מקצוע וגם לא קורס באוניברסיטה.
שירה היא לא משחק ולא תפילה ולא טיול.
שירה היא לא מכה ולא צליל ולא תנועה.
שירה היא לא כיוון ולא מגמה ולא אידיאל.
שירה היא לא צינור ולא צדיק
ולא בורא.
שירה היא לא אלוהים.
אבל השירה היא שלך ורק שלך ורק את, והיא חזקה כמוך ופחות ממך וגם קצת יותר, ושירה היא העונג שלך והחופש שלך והיופי שלך והשקיעה והזריחה.
את לא יכולה לעזוב את השירה, מית. גם לא כדאי לך לנסות.
חושב עליכם. אנסה לבוא.