[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
ערוגה זה- "שעורגים אליה"
אני חוזר בי.
כנראה שהאוירה שבה קוראים, משפיעה על איכות הקריאה.
מה שהופך סיפור לאיכותי, הוא היכולת שלו לשאת ולכלול, ואני חושב שאת עושה את זה מצוין כאן. דמויות שונות ומגוונות נרקמות לעלילה, ונכנסות בדיוק מתי שצריך אותן.
גם המתח עדין- מה היא עושה בבית החולים, מי מת, מה קרה, וממשיך לאורך כל הסיפור ולא נקטע.
אמנם השפה בתחילת הסיפור מליצית מדי, אבל זורמת (אני לא כ"כ אוהב את המילה "קולחת"), וזה מכפר.
זה מאוד יפה. אם יהיה לך זמן תכתבי עוד כאלה.
ושלא נדע.
[ליצירה]
פיספסת!
ממך הייתי מצפה ל:
הם
---
ערימה סבוכה של ידיים ורגליים ושיער שטני עם חלקיקי עור קנדי, מרוחים על הרצפה לאורך 13 מטר שזה המרחק שעובר גוף במהירות מסוימת שפוגע בגוף במהירות אחרת...
או משהו בסגנון לפחות... יופי של כתיבה. וגם ידע לא מוסבר בתרבות אמריקאית שאני לא מכיר..
[ליצירה]
יונתן גפן של ערוגה הזכיר לי:
"מתגונן מאימת-הקור בהינומה דקה
של עצבות אינטלקטואלית. והרי אי-
אפשר נוכלים שכמותנו לשקר: קִרְאוּ
לכך, אם תרצו, היפוכונדריה של משורר
זה הפחד המוגזם משינויֵי מזג-האויר
או האטה פתאומית, קפריזית של פעימות
הלב בסוף עונת-השתיקה הרעבה. כזאת
אינאונות מלנכולית מרוב ציפיה מבישה
לשורות אחדות של שיר"
(נתן יונתן, התכתבות סתוית.
ותודה לאודיה)
אני לא חושב שזהו גורל המשוררים. אבל זוהי אפשרות מדומיינת, בכל אופן, אם לא מסוייטת. ולחוששים: אין אני מתהדר בתואר משורר, אולם את התסמינים של המחלה אני לוקח קשה..
[ליצירה]
אני לא אוהב לשעשות דיונים על שירים של אנשים, זה מתנשא
אבל גם פאנצ' ליין, לא צריכה להיות האכלה בכפית, ולא צריכה להתדרדר ממטאפורות עדינות ל- לא יודע מה. לא מתאים, פשוט לא מתאים. אם היה חרוז ל'אוכמניות' זה עוד היה מציל את זה איכשהו, אבל ככה--
[ליצירה]
*.
קודם כל- זה טוב מאוד.
עכשיו-
"לטמא פה את הקדושה כשאני ככה"- איך בדיוק? בזה שאתה מנגן בחדר? לא נראה לי.
אם תוכל לפרט ע"מ שנוכל להזדהות..
"כמו שהרב כותב"- הרב זצ"ל? מאיפה הידע הנרחב (והכינוי המתחסד) אם אתה כל היום מנגן בחדר?
דבר אחרון: אם אתה מנגן בגיטרה, גם בחלומות שלך יש סולמות....
יפה יפה. עלי והצליחי.