[ליצירה]
מעניין אותי מתי את יושבת לכתוב את כל השירים המהממים האלה שלך...
כמו תמיד אהבתי. לו באמת... ובלי קשר מעניין כבר איך הוא/היא יראה ויהיה!!!!
אוהבת אותך(:
מוכשרת בטירוף שכמותך
[ליצירה]
שיר מלא כנות.
קצת מפריע מעבר השפה באמצע (המילה "מפלרטט" לא מתאימה לשאר השיר שכתוב במשלב גבוה יותר)
אבל עדיין- אהבתי והזדהיתי מאד.
(ורשמתי לי את שמך כשם שצריך לזכור.)
[ליצירה]
ווווווווווואווווווווווווווווווווווווווו
איזה מהמם
איזו הבעה
אילו מילים
מדוייקות
מתוקות
מדהים
כמה עומק
מהמם
את פשוט משוררת
בחינת משורר שירת אינסוף
חייבת להוציא לאור מכתביך
שיהנה העולם
[ליצירה]
גילגמש בן ארך היקר!
צודק.
"אין לו לאדם אלא מה שעינייו רואות", אין ספק שחובה עלינו לחיות את המציאות כמו שהיא, להאבק וללחום על הממש בכלים הכי נכונים שאפשר.
אין לי פיתחון פה להמעיט בעוצמת החורבן.
אך מתחת זו הראיה ישנם עוד רבדים.
ורובד לא מוריד מרובד חברו.
[ליצירה]
איך יש שדברים נוגעים בך, והם "לא מתפרצים בצורת קונצרתה" אלא "רק מתעופפים בחלל שבתוכי", כל כך הרבה משמעות מסתתרת בתוך כל מפגש שלנו, ואנו לא יודעים מאיפה להתחיל, איך להכיל את הדבר בתוכי. אם ניסית לומר גם את זה, אז- ממש מזדהה אני.
[ליצירה]
(:
כהסטת וילון אל מול אינסוף מרחביי עולם זוהר
כריי דשא מוריקים בניצנוציי טל
עת ילדיך, תמציתך יפסעו על שטיח רך
קולם מתוק עד דמע, עד צחוק
אח בוער, אותיות מרחפות מתנגנות באויר ביתך
בונות רקיעים, רקיעים של שמים
עת יוסט לו הוילון, מול אותם מרחבים
שתמיד היו, וחיכו
פרי נדודיך
פרי דמעותיך.
אז גילית אותי, אה?
במשך השנה ומשהו האחרונות הייתי קצת כותבת לך תגובות על שירים אבל דרך שמות אחרים כי התביישתי שתראה מה אני כתבתי. אבל אם כבר מצאת, אני לא אתחבא יותר...
שה' יברך אותך בהכל! בנימין שמואל בן חיה שרה.
[ליצירה]
אוהבת! לפעמים חומקת אני אל הודאות, אל הסדר והחוקיות. שומעת כמו קולות שאומרים- זו הדרך, את לא רואה שלשם כ ו ל ם הולכים?!
צודק, "שער ברזל בפני אי הודאות", זה מברזל, זהו שער סגור.