בעזרתו יתברך, י"ד ניסן התשס"ז

 

גם כשאעמוד הזמן לא יפסוק ממסלולו

היום יבקעו מעל ראשינו, בקיעים, בקיעים,

חיכו הם לזמן שידפוק על דלתם

ויורה

הורידו מטר.

 

אורות של גאולה, כך אומרים

של"גדלות דמוחין",

של חסד, של אהבה,

 

 

לו ירטיבוני עד לשדי עצמותי

יזלגו על פני

ינטפו משערי

שדמעותיי הכחולות, הקרות

יעורבו

בים של אור זורח

של אהבתי אליך

בוראי

וגואלי.