בעזרתו יתברך, הוד שבגבורה

 

הקליניקה – חלק א´

 

מטופל (בקול רציני ומאופק): יש לי בעיות קשב וריכוז לא מאובחנות.

 

מטפל: מממ.. במה זה מתבטא?

 

מטופל (עדין באיפוק): אני לא מסוגל להתרכז, הכל בראש מבולגן, לא מסוגל להתמקד, מוסח בקלות.

 

מטפל: כן. ואיך זה מתבטא מבחינה קונקרטית?

 

מטופל: אוטודידקטיה מאוד קשה עלי, אני גם לא מסוגל להתמיד במשימות ארוכות טווח, סדר זמן ועדיפויות- ממש לא בלקסיקון.

 

מטפל: מממ.. עוד משהו?

 

מטופל (מסכת האיפוק מתחילה להתמוסס): כן, הכי נורא זה שמרוב הלך הרוחות שבי אין לי הגות פנימית, מחשבה עצמאית.

 

מטפל: נשמעות בעיות רציניות, מדוע לא אובחנת עד היום?

 

מטופל (התנצלות בקולו): לא ידעתי שזו בעיה, ושיש אפשרות לאבחון. חוץ מזה, אני מאוד כישרוני ,תמיד הסתדרתי,

תקשיב קטע, אני אפילו נחשב למצליח...!

 

מטפל: כן, הצלחה היא בהחלט דבר יחסי, והקריטריונים שלה שנויים במחלוקת.

 

המטפל שותק.

 

מטפל: גם אם היית עושה אבחון רוב הסיכויים שזה לא היה עוזר לך בהרבה, מלבד כימיקלים, אין היום פיתרון מקובל לבעיות קשב וריכוז.

 

מטופל (ומבטו תולה תקווה): לך יש פיתרון?

 

מטפל: מממ...