בעזרתך, י"ז טבת התשס"ט
לו היה ניתן להקפיא את הרגע
גולמיות וטוהר של כל בריאה חדשה שנוצרת
לשמר לנצח
כך
מוריה מקומי
-
מפגש הוא סוד היצירה. ויהיו בעיניך כל יום כחדשים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אסף ארצי יקר דבר ראשון- זו לא בדיחה ולא מערכון. (למרות שבינינו, החיים נראים ככה...) דבר שני- אכן המטופל מגדיר את עצמו בצורה רהוטה ומדוייקת. נו, הוא נחשב למוצלח.. נחמד לראות פה מערכון, אך יש פה גם מעבר לכך, זהו סיפור חיים של הרבה רבדים ותופעות. בינתיים, זה חלק א'. [ליצירה]
- [ליצירה] איך יש שדברים נוגעים בך, והם "לא מתפרצים בצורת קונצרתה" אלא "רק מתעופפים בחלל שבתוכי", כל כך הרבה משמעות מסתתרת בתוך כל מפגש שלנו, ואנו לא יודעים מאיפה להתחיל, איך להכיל את הדבר בתוכי. אם ניסית לומר גם את זה, אז- ממש מזדהה אני. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה. הלוואי ויהיה כח שכל פעם שיסדק לבבנו, נזכה להפנות את הכאב למקורו האמיתי, לשורש, ממנו לצמוח. אין קשה מזה! [ליצירה]
- [ליצירה] גילגמש בן ארך היקר! צודק. "אין לו לאדם אלא מה שעינייו רואות", אין ספק שחובה עלינו לחיות את המציאות כמו שהיא, להאבק וללחום על הממש בכלים הכי נכונים שאפשר. אין לי פיתחון פה להמעיט בעוצמת החורבן. אך מתחת זו הראיה ישנם עוד רבדים. ורובד לא מוריד מרובד חברו. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מרגש! אני כל כך שמחה שיש אותך בעולם! [ליצירה]
- [ליצירה] תס וחלילה! מי אמר שהמטפל הוא פסיכולוג? יש ל ך משהו נגד פסיכולוגים? [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] "טבלתי קצות אצבעותיי במים ונחרדתי, כיצד תיתכן טבילת כל הגוף" חומקת תמיד מהמים, וממשיכה לבכות על חסרונם. [ליצירה]
- [ליצירה] (: כהסטת וילון אל מול אינסוף מרחביי עולם זוהר כריי דשא מוריקים בניצנוציי טל עת ילדיך, תמציתך יפסעו על שטיח רך קולם מתוק עד דמע, עד צחוק אח בוער, אותיות מרחפות מתנגנות באויר ביתך בונות רקיעים, רקיעים של שמים עת יוסט לו הוילון, מול אותם מרחבים שתמיד היו, וחיכו פרי נדודיך פרי דמעותיך. אז גילית אותי, אה? במשך השנה ומשהו האחרונות הייתי קצת כותבת לך תגובות על שירים אבל דרך שמות אחרים כי התביישתי שתראה מה אני כתבתי. אבל אם כבר מצאת, אני לא אתחבא יותר... שה' יברך אותך בהכל! בנימין שמואל בן חיה שרה. [ליצירה]
- [ליצירה] "דעות-אינן-לומדות", הלוואי כבר ונלמד כולנו! שלא נזדקק עוד שילמדו אותנו... [ליצירה]
תגובות