בעזרתך, י"ז טבת התשס"ט
לו היה ניתן להקפיא את הרגע
גולמיות וטוהר של כל בריאה חדשה שנוצרת
לשמר לנצח
כך
מוריה מקומי
-
מפגש הוא סוד היצירה. ויהיו בעיניך כל יום כחדשים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ממש יפה. הלוואי ויהיה כח שכל פעם שיסדק לבבנו, נזכה להפנות את הכאב למקורו האמיתי, לשורש, ממנו לצמוח. אין קשה מזה! [ליצירה]
- [ליצירה] תס וחלילה! מי אמר שהמטפל הוא פסיכולוג? יש ל ך משהו נגד פסיכולוגים? [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מרגש! אני כל כך שמחה שיש אותך בעולם! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם חיים. יש המון שורשים עליהם דרכה הסביבה בילדותנו, בשביל זה אנחנו כאן- לתקן. ממש שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך יש שדברים נוגעים בך, והם "לא מתפרצים בצורת קונצרתה" אלא "רק מתעופפים בחלל שבתוכי", כל כך הרבה משמעות מסתתרת בתוך כל מפגש שלנו, ואנו לא יודעים מאיפה להתחיל, איך להכיל את הדבר בתוכי. אם ניסית לומר גם את זה, אז- ממש מזדהה אני. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף ארצי יקר דבר ראשון- זו לא בדיחה ולא מערכון. (למרות שבינינו, החיים נראים ככה...) דבר שני- אכן המטופל מגדיר את עצמו בצורה רהוטה ומדוייקת. נו, הוא נחשב למוצלח.. נחמד לראות פה מערכון, אך יש פה גם מעבר לכך, זהו סיפור חיים של הרבה רבדים ותופעות. בינתיים, זה חלק א'. [ליצירה]
- [ליצירה] (: כהסטת וילון אל מול אינסוף מרחביי עולם זוהר כריי דשא מוריקים בניצנוציי טל עת ילדיך, תמציתך יפסעו על שטיח רך קולם מתוק עד דמע, עד צחוק אח בוער, אותיות מרחפות מתנגנות באויר ביתך בונות רקיעים, רקיעים של שמים עת יוסט לו הוילון, מול אותם מרחבים שתמיד היו, וחיכו פרי נדודיך פרי דמעותיך. אז גילית אותי, אה? במשך השנה ומשהו האחרונות הייתי קצת כותבת לך תגובות על שירים אבל דרך שמות אחרים כי התביישתי שתראה מה אני כתבתי. אבל אם כבר מצאת, אני לא אתחבא יותר... שה' יברך אותך בהכל! בנימין שמואל בן חיה שרה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בכלל לא מרגישה שהקטע ילדותי, אני מצאתי בו המון הקבלות לרעיונות מהותיים, עמוקים מני ים. לדעתי הקטע מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה! יש לנו (או שלי) עוד כל כך הרבה חיבורים לעשות בין מה שאנו עושים בגוף לבין מה שאנו עושים בנפש. החיבור הוא פורץ! [ליצירה]
- [ליצירה] "דעות-אינן-לומדות", הלוואי כבר ונלמד כולנו! שלא נזדקק עוד שילמדו אותנו... [ליצירה]
תגובות