בעזרתך, י"ז בטבת בתשס"ט
מעוברת,
מכילה בתוכי נפרד ועצמי
שניהם יחדיו
הלוואי
שלא תפרוץ מריבה
שילמדו לאהוב
וכשחלקיקי יתפזרו מתוכי על פני העולם הגדול
אדע שאחת אני
כלולה
באחד
מוריה מקומי
-
מפגש הוא סוד היצירה. ויהיו בעיניך כל יום כחדשים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך יש שדברים נוגעים בך, והם "לא מתפרצים בצורת קונצרתה" אלא "רק מתעופפים בחלל שבתוכי", כל כך הרבה משמעות מסתתרת בתוך כל מפגש שלנו, ואנו לא יודעים מאיפה להתחיל, איך להכיל את הדבר בתוכי. אם ניסית לומר גם את זה, אז- ממש מזדהה אני. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה! יש לנו (או שלי) עוד כל כך הרבה חיבורים לעשות בין מה שאנו עושים בגוף לבין מה שאנו עושים בנפש. החיבור הוא פורץ! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מרגש! אני כל כך שמחה שיש אותך בעולם! [ליצירה]
- [ליצירה] תס וחלילה! מי אמר שהמטפל הוא פסיכולוג? יש ל ך משהו נגד פסיכולוגים? [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה. הלוואי ויהיה כח שכל פעם שיסדק לבבנו, נזכה להפנות את הכאב למקורו האמיתי, לשורש, ממנו לצמוח. אין קשה מזה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני בכלל לא מרגישה שהקטע ילדותי, אני מצאתי בו המון הקבלות לרעיונות מהותיים, עמוקים מני ים. לדעתי הקטע מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] "דעות-אינן-לומדות", הלוואי כבר ונלמד כולנו! שלא נזדקק עוד שילמדו אותנו... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם חיים. יש המון שורשים עליהם דרכה הסביבה בילדותנו, בשביל זה אנחנו כאן- לתקן. ממש שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף ארצי יקר דבר ראשון- זו לא בדיחה ולא מערכון. (למרות שבינינו, החיים נראים ככה...) דבר שני- אכן המטופל מגדיר את עצמו בצורה רהוטה ומדוייקת. נו, הוא נחשב למוצלח.. נחמד לראות פה מערכון, אך יש פה גם מעבר לכך, זהו סיפור חיים של הרבה רבדים ותופעות. בינתיים, זה חלק א'. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת! לפעמים חומקת אני אל הודאות, אל הסדר והחוקיות. שומעת כמו קולות שאומרים- זו הדרך, את לא רואה שלשם כ ו ל ם הולכים?! צודק, "שער ברזל בפני אי הודאות", זה מברזל, זהו שער סגור. [ליצירה]
תגובות