בעזרתו יתברך, ג´ שבט התשס"ז
דומיה, שעת בין ערביים בודדת, בין זמן שהיה לזמן שיהיה
חוככת במחשבתי, האם דמיון או מציאות
האם בין החיים אנוכי ?האם ישנם שכאלו?
בולשת אחר ממצאים שיעידו
כבדים, משוקעים
כאמת ניצחת, יעמעמו בקולם
הרי זו מציאות! יש פה חיים!
גם יש בתוכך...
כן, לעיתים רואה אני, ממצא! מים נושבים בשקיפות משובבת, מזרימים ידיעה, אות מהחיים
מדברים בשפה אחרת, בשפה של אותם אלו, אלו שחכמים, שאיני ביניהם
כאביון מתדפק בשער, תמיד מסתפקת בהבטה מתוך אל פנים, מסתפקת במגע חלול
ספקות, ספקות הזורמות מכבר בדמי, שינו את שמן כבר מזמן, שינו זהותן
מסתפקת, מפחד אאבד את המעט שהותר
שהתיר לי להיות.
