בעזרתו יתברך

ט"ז בניסן התשס"ו

 

מעולם לא חזיתי

בארץ בנויה, משתרעת בזיו חלום

מתפרקת לרסיסים

 

מעולם לא פגשתי ממשות כה ממשית

כמו בית חדש מחובר בקרן אור אל העבר

שלא נשאר ממנו שריד

 

חורבן בקצהו צופן

במימד רביעי

צריבה חיה

של שלמות ובנין

שלא תפוג

גם אם טעינו לחשוב.

 

ובאמת כבר לא אכפת לי

מכל מה ששיך לי

או יותר נכון- אני שייכת לו

לא אתן על ידי כבלים אל המוחש

לא צריכה עוד אמצעים ע"מ לזכור, להרגיש נמצאת

בתוכי עולם מלא,

ואני כאן!