[ליצירה]
אהוב עלי מאוד...פשוט קשה לקרוא את זה בלי לשמוע את המקור בראש, המילים נשארות נאמנות למוזיקה גם בעברית...
בקיצור הלוואי וזה יתפוס לערבי קומזיצים עם גיטרה
[ליצירה]
אוקיי
מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים.
ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :)
תודה!
[ליצירה]
רסיסי זרע על דו המשמעות אשר בהן
זה מצויין.
טל, יצירה, פוריות
מבט אל השמים ב-
"וחושבים עליך
וקוראים מפי שמך"
וחזרה אל הנמענת
"ושונאים דמותך."
צלם אלוהים שאכזב בדמות נמענת אהובה.
כך לקריאתי המסוייגת
כי השיר לא מנוקד.
והשיר חזק וטוב.
אמילי
[ליצירה]
לא שאלה אם זה טוב או לא.
פשוט התלבטתי בהבנה שלי את השיר
כי נפתחו בפניי מספר אפשרויות
ובחרתי באחת.
לא שאלה של טוב או לא
שאלה של דיוק. עד כמה אתה מעוניין בהבנת הקורא
זהה ל-מה שניסית להעביר.
[ליצירה]
:)
ראשית, ברצוני לפרגן על השיר היפה והכן (אף שלא הבנתי הכל). שנית, אודרי, אני מוחמא מכך שאני נקודת התייחסות של השירה באתר בכלל והשירה ההומואית בפרט. לא ידעתי. שלישית, אני חושב ומאמין שיש פה מקום ליותר ממשורר גאה אחד, ועובדה - הנציגות שלנו כאן הולכת וגדלה ואני אוהב את זה (גיל גבעוני ועוד). בכל מקרה, אם לדבר על תכנים, תחושתי היא שכותב השיר הזה נמצא בשלב אחר של חייו ממני ולפיכך אין הרבה נקודות ממשק אפשריות בנושאי השירים שלנו. אולי אנחנו דווקא משלימים (כי כשהייתי בשלב שלו טרם הייתי בענייני השירה). יפה. אין מה להגיד.
[ליצירה]
קשה קשה
שי,
היטבת לעמוד על אחד הקשיים הגדולים.
עשורים רבים בלשנים ופסיכולוגים מנסים לבחון את הקשר שבין השפה אותה דובר אדם ובין המציאות והדרכים לתאר אותה. בינם יש הטוענים שהשפה ממש מכתיבה לנו את המציאות.
ואף דוד גרוסמן כבר עסק באחת ממסותיו בסוגייה, כשתהה האם לפני המצאת המילה "תסכול" (יחסית לא מזמן) אמנם לא יכלו דוברי עברית לחוש את תחושת התסכול שחשים דוברים שנולדו לעולם בו המילה קיימת. ובאמת, תנסו רגע לדמיין שהמילה לא קיימת ועכשיו תתארו תחושת תסכול. קשה, קשה.
תודה שי.
[ליצירה]
שיר נהדר. נפלא ממש. הלכאורה הזה של הפרידות מכל סוג שהוא. אבל נשאלת השאלה - אז מה עם הכל נאמר או נסגרו כל הקצוות הנראים לעין? יש עוד אינסוף קצוות בלתי נראים. והאם זה אומר שהפרידה הופכת קלה יותר? לא ולא...
[ליצירה]
זה כל כך אתה
זה פשוט שי דוידס. מהשירים ה"הם" שלך, האהובים עלי במיוחד.
שאתה הולך לאיבוד בתוכם, כמי שנשטף בגל גדול, ומוצא את עצמך בסוף במין זיכוך.
עשה לי את זה - גם בקריאה שניה.
אגב, כשקוראים קשה להבין אם יש שם רק אַתָּה או גם אִתָּה. אולי כדאי לנקד (ואולי לא? ;) ).
[ליצירה]
נהדר ! נפלא !
שיר נפלא, הדביק אותי לכיסא.
הערה:
כיוון שחיתוכי השורות בבית הראשון מקבלים גיבוי מהתוכן (שפתיים דקות) הייתי מצפה שהבית השני שמדבר על ההיפך, יהיה בעל שורות יותר גדושות.
ועדיין, מקסים, תודה !
[ליצירה]
כמה שאני מזדהה
כמה שהזדהיתי עם השיר ובייחוד עם השורה החותמת אותו "וכל גופי חסום בפניך"
ההרגשה הזו, שזה פשוט חסום, כאילו מישהו / משהו חסם את זה, כאילו זה לא בשליטתך. זה פשוט כך. פתאום לגלות את זה ביום בהיר.
עצוב.
תודה.