*
אין בארוחה שנשתכחה כדי להשביע את הרעֵב
אין בשיכרות שפגה כדי לשמח את הלב
אך יש גם יש באהבה שנקטעה
כדי ללבות להבות בלבבות
שנים על שנים על שנים
לילות על לילות
ולכן רק הרעב והצמא זקוקים לעוד מנה
אבל אני, שבור הלב,
איני זקוק למאום.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה כותב יפה [ליצירה]
- [ליצירה] :) תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נפלא. אהבתי כל שורה, כל מילה. משחק המילים "ללבות להבות בלבבות" - נהדר. הביטוי ש"שנים על שנים על שנים, לילות על לילות" - החזרה הזו כל כך חזקה, מעבירה היטב את התחושה. וההמשך האישי, האמיתי, הנוגע, שמבטא את הניגוד בין הרגש לחומר.. הרעב והצמא תמיד מתחדשים אבל שבור הלב - הוא אינו זקוק למאום. כמה יפה. נהנתי מאוד לקרוא. כתיבה מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה, תודה. ריגשתם אותי מאד. הלוואי ששירים כאלה לא היו צריכים להיכתב ;( [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ואמיתי. יש פה משהו שהוא, לדעתי, ראיה נכונה ואף אופטימית משהו של המציאות: כמה טוב לדעת שזכיתי לאהוב- לא משנה מה היה בסוף- עצם זה שזכית לרגעים המופלאים הללו, זה דבר טוב. זכרון יפהפה וחזק. "זה משחק האהבה מי שנכנס יוצא נפגע הלחן מסתלסל עם המילים השורות הופכות לשירים" (קלפטר) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר! כל כך מדויק ואמיתי. רק אתה עושה את זה ככה.. מחכה לעוד [ליצירה]
- [ליצירה] אינך מבקש דבר התגעגעתי! קצר, ממוקד, כמו פיסת תובנה שקצת מזעזעת, ספק מנחמת [ליצירה]
- [ליצירה] . [ליצירה]
- [ליצירה] :))) את ו"ו החיבור בחרת לנקד אבל את "אתה" הדו-משמעי לא ? כל כך מתאים לך :))) לא יפה לתעתע בנו ככה. בטח יש לך קריא מועדף. אולי תחלוק לפחות איתי בהודעה אישית ? [ליצירה]
- [ליצירה] ואו ואו ואו ועוד פעם ואו האם שיר יכול להיות יותר קולע מזה ? בקריאה ראשונה הצטערתי שזה קצר מדי, בקריאה שלישית, אמרתי תודה שכל תו במקום שבו הוא נמצא ולא במקום אחר. מזמן לא נתקלתי כאן בשיר עם כל כך הרבה רבדים ועם זאת כה קצר וקולע. והסוף... איזה סוף... :))) מזל שנכנסתי. [ליצירה]
- [ליצירה] :) תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, עד כאן ! ראשית, נפלאית, אני רוצה להודות לך על תגובתך המפרגנת ומחממת הלב. את לא יודעת עד כמה משמחות אותי תגובות כמו שלך, במיוחד אחרי תגובות כמו שלה (לא ידעתי שזו היא, עכשיו אני יודע). אני לא חושב שעשיתי מעצמי שק חבטות, אני האחרון לכך, אלא פשוט מכבד דעות שונות וחשוב לי להבהיר זאת, בעיקר בגלל הניגוד בין מה שאני לבין אופיים וטעמם של רוב דרי האתר. ל-עשר אצבעות: נחמד לי שיש לי הזדמנות להראות לך שכמו שנאמר יש דרך לעשות ולהגיב, ולמרות שהיתי מצפה להיות כאן מיעוט ושכך גם יהיו המגיבים החיוביים, הרי שהשיר נבחר להמלצות, קיבל כאן תגובות מרגשות ממש, ואפילו "ילדה בין זמנים" הגיבה בצורה יותר נורמלית, למרות הבעיה שלה עם הנושא. גם את, לו היית כותבת רק שהשיר השחית את נפשך היית פחות בוטה, והייתי מרגיש שהשיר שלי עשה משהו, הזיז משהו. אבל "איכס"? באמת קצת לא מנומס. ולבסוף, אליך רן*, נראה לי שנסחפת. הודיתי והסכמתי שזה מובן ולגיטימי לא לאהוב את השיר, אבל "נכון" ? מה "נכון" כאן ? יש כאן נכון ולא נכון ? תסתכל סביבך. וזהו, תודה לכולם וחג ביכורים שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה אבל לי עלה דווקא ציטוט משיר אחר של דליה רביקוביץ': "אפילו סלעים נשברים, אני אומרת לך". [ליצירה]
- [ליצירה] תודה שי, נשאלת השאלה למה להחליף את השורה שהצעת, כלומר למה לשנות משלב וסגנון שפה באמצע השיר? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שיר עם המון אווירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ולא יכולתי שלא לחשוב על "אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה רק אלוהים מכיר את סוף הנפילה" ואצלי הדהד ה"בקרה" גם לכיוונים של זיעה קרה ו-קרי לילה... לא יודע אם לכך כיוונת, אבל זה בהחלט מוסיף. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מה? אני אוהב שירים ששואלים :) [ליצירה]
- [ליצירה] נגעת ללבי מי שכותב כאלה שירים אסור שיגיד/יחשוב על עצמו במונחים של "סתם". נא לשנות ניק ומהר. וכמובן, מי כמותי יכול להזדהות עם שירך ולהבין את כאבך. אני שמח שאני לא היחיד שכותב כאן מהקבוצה הזאת. אנחנו הולכים ומתרבים (כן כן, זה פרדוקס:) ) תרשה לי לסיים במשפט שכתב נתן יונתן בשירו "קח אותי למשל" שמאופיין בניחוח הומו-אירוטי מובהק, ושלא יכולתי שלא להיזכר בו במהלך קריאת שירך: "ידידות היא לפעמים כינוי לאהבה אסורה". ארז. [ליצירה]
תגובות