שׁמוּרוֹת עֵינֶיךָ נִסְגְּרוּ אֲבָל שִׁירֶיךָ עוֹד יוּשְׁרוּ כִּי בִּסְפָרֶיךָ, שֶׁאֶצְלִי עַל הַמַּדָּף מַכִּירוֹת עֵינַי כֹּל דַּף וָדַף: שִׁיר אַהֲבָה מְחַמְּמֵנִי בְּאִשּׁוֹ, וְשִׁיר גַּעֲגוּעִים מַשְׁכִּיב אוֹתִי לִישׁוֹן. שִׁירַת חַיֵּיךָ – הִמְנוֹן חַיָּי הָיִיתָ לִי חָבֵר וָאָב, מַכְאוֹבֶיךָ – דְּמָעוֹת עַל לְחָיַי אוֹתָם תָּמִיד אֶכְאַב. אֲנִי עוֹדִי מַקְשִׁיב אַךְ אַתָּה חָדַלְתָּ לְשׁוֹרֵר וּכְשֶׁאַבִּיט הַשָּׁמַיְמָה כֹּל אָבִיב אֲחַפֵּשׂ בְּכֹל עָנָן לָבָן אֶת זֵכֶר בְּלוֹרִיתְךָ הַמִּתְעוֹרֵר. הָאָבִיב הַזֶּה אָפֹר בְּאֹפֶן מְיֻחָד נָתַתָּ לִי שִׁירִים אֵינְסְפוֹר וְעַכְשָׁו אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶחָד. סוֹף סוֹף קִבַּלְתָּ אֶת מְבֻקָּשְׁךָ – אִחוּד עִם לִיאוֹר וְחִיוּכוֹ הַנֶּהְדָּר. אֶצְלְךָ הָיָה תָּמִיד אוֹקְטוֹבֶּר, וְאֶצְלִי עַכְשָׁו תָּמִיד אֲדָר. מרץ 2004 נכתב לאחר מותו של ידידי נתן יונתן