לְאַחַר שֶׁהִכְרַזְתָּ בְּאֹפֶן חַד-צְדָדִי עַל סִיּוּם הַיְּחָסִים בֵּינִי לְבֵינְךָ, בֵּינְךָ לְבֵינִי; לְאַחַר שֶׁסָּגַרְתָּ אֶת שַׁגְרִירוּתִי אֶצְלֵךָ וְגֵרַשְׁתָּ אֶת שַׁגְרִירִי מֵאֶצֶל גּוּפְךָ, לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לְהוֹרִיד אֶת דֶּגֶל אַהֲבָתֵנוּ מֵעַל שַׁגְרִירוּתְךָ אֶצֶל נַפְשִׁי וּלְהוֹדִיעַ בְּבוֹשֶׁת פָּנִים לְשַׁגְרִירְךָ בְּקִרְבִּי, בִּקְרָבַי שֶׁעָלָיו לַעֲזוֹב לִצְמִיתוּת, שֶׁהוּא סִיֵּם אֶת תַּפְקִידוֹ בַּמֻּבְלַעַת שֶׁבִּי שֶׁשַׁיֶּכֶת לְךָ, שֶׁהָפְכָה גְּדוֹלָה מִמֶּנִי, שֶׁהָפְכָה בּוֹלַעַת.