*
רסיסי זרע של בוקר שבת
טריים ועליזים
נתלים כמו טל על עשב-בטני
וחושבים עליך
וקוראים מפי שמך
ושונאים דמותך.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] 3 ראשונות חזקות. ה3 אחר כך מחלישות. יש פה התחלה מעולה לשיר חזק [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים. ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] רסיסי זרע על דו המשמעות אשר בהן זה מצויין. טל, יצירה, פוריות מבט אל השמים ב- "וחושבים עליך וקוראים מפי שמך" וחזרה אל הנמענת "ושונאים דמותך." צלם אלוהים שאכזב בדמות נמענת אהובה. כך לקריאתי המסוייגת כי השיר לא מנוקד. והשיר חזק וטוב. אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] גם לדעתי זהו שיר טוב מאוד. אותנטי, תמציתי והשורה האחרונה חזקה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ניקוד צודקת, התעצלתי לנקד וזה לא טוב. :) ואולי זה כן טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] לא שאלה אם זה טוב או לא. פשוט התלבטתי בהבנה שלי את השיר כי נפתחו בפניי מספר אפשרויות ובחרתי באחת. לא שאלה של טוב או לא שאלה של דיוק. עד כמה אתה מעוניין בהבנת הקורא זהה ל-מה שניסית להעביר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב כל כך דברים כאלה....תיעודים כל כך מדוייקים ובזמן אמת לכאורה... או שלא לכאורה... ועדיין - זה שיר. זה נפלא. זה סוג היצירות שמעבירות בי רעד. אולי כי ברור שכל אחד היה במליון ואחד מצבים כאלה בדיוק, וכל אחד בוחר לכתוב את השיר שלו על שבר אחר מהשלם. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר (המשך) כאילו הנפש של לאה גולדברג השתמשה בלקסיקון של אלתרמן כדי לכתוב שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים אני דווקא לא התכוונתי לבהאים מתחילת השיר רק הסוף מתייחס אליהם, לאיך שהם תלויים להם שם ביופיים והמקום הכי גבוה הוא רום הכרמל או משהו כזה ושוב תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אני רוצה להגיד שזה פשוט שווה המלצה ! כמו הרבה דברים, לדעתי, של גיל (למרות שהוא לא מסכים איתי בד"כ). כל כך מעט נכתב בנושא, וזה דווקא כל כך רלוונטי במיוחד לנו, כותבי השירה באינטרנט. בהקשר זה, הייתי לא מזמן בכנס על שירה מקוונת, וחולקו שם דוגמאות של ז'אנר שירה-אינטרנטית. זה די מגניב. וגם - דנו שם בסוגיה הפיזית של כתיבה על מחשב. זלי גורביץ', משורר ואנתרופולוג, טען שזה משנה את כל יחסי הכוחות, שכן בכתיבה רגילה רוכן המשורר מעל הדף, וכמו כובש אותו, ואילו במחשב זה קצת כמו לחזור לציורי המערות, כשיצרו במאונך, והוא מרגיש לפעמים כאילו המסך שניצב מולו אפילו קצת מאיים. גם לעניין ההיסוס עם העט מעל הנייר, ההתחלה של כתיבה והמחיקה הוא התייחס, בניגוד להקלדה והמחיקה במחשב. אולי זה נשמע קצת תמוה, אבל אני מניח שיש אי אילו השלכות פסיכולוגיות לעניין הפיזי הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... כמה מוכר... מקווה שזה לא מתוך משבר גדול מדי, ושכל מה שלא ייכתב עכשיו יקבל ביטוי מתישהו. תחזיק מעמד. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה קשה שי, היטבת לעמוד על אחד הקשיים הגדולים. עשורים רבים בלשנים ופסיכולוגים מנסים לבחון את הקשר שבין השפה אותה דובר אדם ובין המציאות והדרכים לתאר אותה. בינם יש הטוענים שהשפה ממש מכתיבה לנו את המציאות. ואף דוד גרוסמן כבר עסק באחת ממסותיו בסוגייה, כשתהה האם לפני המצאת המילה "תסכול" (יחסית לא מזמן) אמנם לא יכלו דוברי עברית לחוש את תחושת התסכול שחשים דוברים שנולדו לעולם בו המילה קיימת. ובאמת, תנסו רגע לדמיין שהמילה לא קיימת ועכשיו תתארו תחושת תסכול. קשה, קשה. תודה שי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהב שירים כאלה מאד. שמתחילים ב-ו"ו החיבור כאילו ממשיכים מחשבה שאותה לא הצליח / רצה המחבר לשים על הנייר. שמסתיימים בתובנה עמוקה על יחסים. שעוסקים בשברים הפנימיים בלי יומרה או ניסיון להישמע מתוסבך ומורכב. הולך לקרוא עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] :( הצלחת להעציב אותי... סיטואציה די מוכרת לי... גם לי היה שותף... גם לו היה חבר... [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה מה שאני חושב אז זה ממש חזק על גבול הנורא :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא כל כך מופרך לאה גולדברג כבר כתבה: "ורק לערב צבע של תפוז"... :) אני מאמין ששי מודע לזה. שיר ייצרי. אני אוהב שירים ייצריים. [ליצירה]
תגובות