מִיָּד כְּשֶׁנָּסַעְתָּ חִפַּשְׂתִּי תַּחְלִיף; כַּרְטִיס טִיסָה כַּזֶּה יָכֹל לְהַעִיב עַל אָדָם אֶחָד, וּבוֹ בַּזְּמַן לְהַאִיר לְאָדָם אַחֵר. לוּ הִסְפַּקְנוּ יוֹתֵר לְהַכִּיר הַכֹּל הָיָה מִתְבָּהֵר. רָצִיתִי לְהַאֲמִין שֶׁבֶּאֱמֶת נִתַּן רַק שֶׁלֹּא הִרְגַּשְׁתִּי כָּךְ מִזְּמַן וְלֹא יָדַעְתִּי אִם אֲנִי מֻזְמָן מָה פִּתְאוֹם שֶׁאֶסַּע לְטַיְוָּאן ? אֲנִי בְּקֹשִׁי מוֹצֵא עַצְמִי כָּאן. מוּטָב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אִם מִמֵּילָא לֹא עוֹלֶה בְּיָדוֹ לִמְצֹא עוֹד אָדָם לִחְיוֹת לְצִדּוֹ וְאִם כֹּל נִסָּיוֹן שֶׁלּוֹ כְּבָר נִדּוֹן מֵרֹאשׁ לְקָחְתוֹ אֶל אוֹתוֹ אֲבַדּוֹן. 30 יולי 2004