[ליצירה]
יצירה שובת לב...
כאילו הטקסט המקורי לא מספיק גאוני, מפלח, רב משמעויות וכן הלאה אינספור סופרלטיבים, הרי שכאן קיבלנו ערך מוסף שלא יסולא בפז.
כל הכבוד, או כפי שאומרים שכנינו,בני -דודינו - כול אלאיחתיראם.
[ליצירה]
קשה קשה
שי,
היטבת לעמוד על אחד הקשיים הגדולים.
עשורים רבים בלשנים ופסיכולוגים מנסים לבחון את הקשר שבין השפה אותה דובר אדם ובין המציאות והדרכים לתאר אותה. בינם יש הטוענים שהשפה ממש מכתיבה לנו את המציאות.
ואף דוד גרוסמן כבר עסק באחת ממסותיו בסוגייה, כשתהה האם לפני המצאת המילה "תסכול" (יחסית לא מזמן) אמנם לא יכלו דוברי עברית לחוש את תחושת התסכול שחשים דוברים שנולדו לעולם בו המילה קיימת. ובאמת, תנסו רגע לדמיין שהמילה לא קיימת ועכשיו תתארו תחושת תסכול. קשה, קשה.
תודה שי.
[ליצירה]
:)
ראשית, ברצוני לפרגן על השיר היפה והכן (אף שלא הבנתי הכל). שנית, אודרי, אני מוחמא מכך שאני נקודת התייחסות של השירה באתר בכלל והשירה ההומואית בפרט. לא ידעתי. שלישית, אני חושב ומאמין שיש פה מקום ליותר ממשורר גאה אחד, ועובדה - הנציגות שלנו כאן הולכת וגדלה ואני אוהב את זה (גיל גבעוני ועוד). בכל מקרה, אם לדבר על תכנים, תחושתי היא שכותב השיר הזה נמצא בשלב אחר של חייו ממני ולפיכך אין הרבה נקודות ממשק אפשריות בנושאי השירים שלנו. אולי אנחנו דווקא משלימים (כי כשהייתי בשלב שלו טרם הייתי בענייני השירה). יפה. אין מה להגיד.
תגובות