[ליצירה]
אוקיי
מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים.
ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :)
תודה!
[ליצירה]
היי יורם
תודה על התגובה. שמחתי. תמיד שמח.
לגבי פרוור - כמובן שאיני כועס, ויש לי שני דברים לומר:
ראשית, לבושתי ולכלימתי, איני מכיר את השיר (או שירים שלו בכלל). בהחלט חור שצריך להימלא.
שנית, מהמעט שציטטת לדעתי אין הקבלה או דמיון. כשאני מריץ במוחי סצינה של ישיבה בבית קפה ובחישת קפה אדישה אל מול סצינה של נסיעה בשתיקה רועמת, לדעתי מדובר בשתי סצינות שונות בתכלית.
מה דעתך אתה ? :)
ארז.
[ליצירה]
כמה שאני מזדהה
כמה שהזדהיתי עם השיר ובייחוד עם השורה החותמת אותו "וכל גופי חסום בפניך"
ההרגשה הזו, שזה פשוט חסום, כאילו מישהו / משהו חסם את זה, כאילו זה לא בשליטתך. זה פשוט כך. פתאום לגלות את זה ביום בהיר.
עצוב.
תודה.
[ליצירה]
סתם משהו שכתבתי לפני שנה בסגנון...
הפסח אני מתאבד.
תנו לי סיבה אחת טובה למה לא.
הפסח אני מתאבד,
ולא איכפת לי מי יבוא.
הפסח הזה אני אטפס על בניין גבוה
וילד ברחוב יביט בי דרך חורים במצה
ויראה אותי צונח
צניחה חופשית
צניחת חורין.
כך אפטר באופן סופי בהחלט
מכל המרור בחיי.
הילד יראה דרך החורים במצה
אותי מרוסק על המדרכה
כמו חרוסת שהוקאה חזור והקא.
הפסח אני מתאבד וזה לא ניתן לערעור.
כבר יותר מדי פעמים לב התירוש שלי
נקרע כמו ים סוף
לשני חצאים
שני חצאים שעומדים ומסתכלים זה בזה
בהשתאות ובמירמור - "שוב אכלנו אותה".
לא עוד אשליות
לא עברנו את פרעה ולא נעבור גם את זה.
הפסח אני מתאבד
ומי שיש לו בעייה עם זה
שיעמוד בתור, אבל שיקח בחשבון
שזו עלולה להיות עמידה ארוכה -
עמידת מצרים של ממש.
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים
אני דווקא לא התכוונתי לבהאים מתחילת השיר
רק הסוף מתייחס אליהם, לאיך שהם תלויים להם שם ביופיים
והמקום הכי גבוה הוא רום הכרמל או משהו כזה
ושוב תודה
תגובות