ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפים האחרונים שלך. כל אחד עם פאנצ'ליין משלו. מה דעתך ללקט אותם ללקט של "קצרים" ? האושר כמצע גידול בתחתית... אני צריך לישון על זה :) ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שאני מזדהה כמה שהזדהיתי עם השיר ובייחוד עם השורה החותמת אותו "וכל גופי חסום בפניך" ההרגשה הזו, שזה פשוט חסום, כאילו מישהו / משהו חסם את זה, כאילו זה לא בשליטתך. זה פשוט כך. פתאום לגלות את זה ביום בהיר. עצוב. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אוי חברים, אילו ידעתם מה עומד מאחורי כל זה... בשלב זה רק אומר לכם זאת: הרווח בין המילה האחרונה לבין סימן השאלה אינו מקרי, וגם לא הסוגריים על המילה הראשונה... [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה שיר... בדיוק מה ששיר שמסתיים ככה צריך להיות ! אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו איזה מזל שהגבת על שירי וגרמת ליל הגיע לכאן... אחרת מי יודע כמה זמן היה לוקח לי לגלות את זה. מה זה יותר צעירה ? בת כמה את עכשיו וכמה היית אז? שיר משגע ורהוט וכאמור, מלא בתום-נעורים שאין משלו על עפר... [ליצירה]
- [ליצירה] היי יורם תודה על התגובה. שמחתי. תמיד שמח. לגבי פרוור - כמובן שאיני כועס, ויש לי שני דברים לומר: ראשית, לבושתי ולכלימתי, איני מכיר את השיר (או שירים שלו בכלל). בהחלט חור שצריך להימלא. שנית, מהמעט שציטטת לדעתי אין הקבלה או דמיון. כשאני מריץ במוחי סצינה של ישיבה בבית קפה ובחישת קפה אדישה אל מול סצינה של נסיעה בשתיקה רועמת, לדעתי מדובר בשתי סצינות שונות בתכלית. מה דעתך אתה ? :) ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, עד כאן ! ראשית, נפלאית, אני רוצה להודות לך על תגובתך המפרגנת ומחממת הלב. את לא יודעת עד כמה משמחות אותי תגובות כמו שלך, במיוחד אחרי תגובות כמו שלה (לא ידעתי שזו היא, עכשיו אני יודע). אני לא חושב שעשיתי מעצמי שק חבטות, אני האחרון לכך, אלא פשוט מכבד דעות שונות וחשוב לי להבהיר זאת, בעיקר בגלל הניגוד בין מה שאני לבין אופיים וטעמם של רוב דרי האתר. ל-עשר אצבעות: נחמד לי שיש לי הזדמנות להראות לך שכמו שנאמר יש דרך לעשות ולהגיב, ולמרות שהיתי מצפה להיות כאן מיעוט ושכך גם יהיו המגיבים החיוביים, הרי שהשיר נבחר להמלצות, קיבל כאן תגובות מרגשות ממש, ואפילו "ילדה בין זמנים" הגיבה בצורה יותר נורמלית, למרות הבעיה שלה עם הנושא. גם את, לו היית כותבת רק שהשיר השחית את נפשך היית פחות בוטה, והייתי מרגיש שהשיר שלי עשה משהו, הזיז משהו. אבל "איכס"? באמת קצת לא מנומס. ולבסוף, אליך רן*, נראה לי שנסחפת. הודיתי והסכמתי שזה מובן ולגיטימי לא לאהוב את השיר, אבל "נכון" ? מה "נכון" כאן ? יש כאן נכון ולא נכון ? תסתכל סביבך. וזהו, תודה לכולם וחג ביכורים שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חבר'ה :) שי - הוא טרם עזב, הוא עוזב השבוע, ולשם שינוי לא בגללי... יש לי נטייה לכתוב על דברים כאילו כבר קרו, אולי מתוך תקווה שכך לא יקרו (חיפוש התחליף וכו'). [ליצירה]
- [ליצירה] על מה החיוך ? אני דווקא הרגשתי משב נורא של עצב מהיצירה. ממש מתחשק לי לבכות. חזק מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר (המשך) כאילו הנפש של לאה גולדברג השתמשה בלקסיקון של אלתרמן כדי לכתוב שיר. [ליצירה]
תגובות