ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נפלא ! אם היו פה אייקונים הייתה מקבל כמה :-) "כי לא בכוונה נתבקשה פה משאלה" הזכיר לי נתן יונתן אחד: ...אַל תִּבְכִּי שֶׁבְּאֵינְמַגָּע עָבְרָה הַשָּׁעָה הַנְּדִירָה לִי אֵין פֵּרוּשׁ אֲבָל גַּם אֵין כָּאן אִי הֲבָנָה... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. מאד. והקישור לפרקי אבות נפלא. כמה הערות לשוניות, כי חבל שיר כזה עם טעויות: שפתיים, שיניים כותבים כך<-- כתבת - ללפרוק, עם 2 ל בטעות ואומרים בנות חישוב, לא ברות חישוב תודה על שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. ישר כח. עצוב. :( והצלחת לכתוב "שיר-זכרון" בצורה נהדרת. אני אף פעם לא מצליח בלי שזה יצא לי מונולוג. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם תגובות כל כך מרגשות ומקסימות, באמת. המון תודה לכולם. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל, משאיר עם רצון לעוד קריאה מזדהה עם עניין "זיל היוקר", ככה אני קורא לו... אני מניח שבכוונה זה נפש טועה ולא תועה, אבל למה בעצם ? [ליצירה]
- [ליצירה] יופי ! רק הייתי משנה קצת את החלוקה לבתים. מצא חן בעיניי מאד המבנה הקודם של סטרופות קצרות, צמדי שורות כל בית, עמיחיִי כזה. כלומר מפריע לי פתאום הגוש הזה באמצע השיר ה"רזה". לכן: ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- מפספסות אותך (*כאמור מעדיף סדר מילים זה) ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. ושוב את. ושוב. אני. ואת. רבים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש הרהורים נפלאים. מקסים. הייתי מוסיף את המילה "רק" בשורה האחרונה בהרהור האחרון, בין שתי המילים הקיימות. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] שמחתי לראות שפרסמת את השיר(ים) הנפלא(ים) הזה(אלה). כל כך מלאי קסם, שניהם ביחד וכל אחד לחוד. וכן, מצטרף להכרזת השובבות של מישהו פה. ארז :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים. ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :) תודה! [ליצירה]
תגובות