ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צמרמורות רואים שכתבת מאהבה... [ליצירה]
- [ליצירה] נגעת ללבי מי שכותב כאלה שירים אסור שיגיד/יחשוב על עצמו במונחים של "סתם". נא לשנות ניק ומהר. וכמובן, מי כמותי יכול להזדהות עם שירך ולהבין את כאבך. אני שמח שאני לא היחיד שכותב כאן מהקבוצה הזאת. אנחנו הולכים ומתרבים (כן כן, זה פרדוקס:) ) תרשה לי לסיים במשפט שכתב נתן יונתן בשירו "קח אותי למשל" שמאופיין בניחוח הומו-אירוטי מובהק, ושלא יכולתי שלא להיזכר בו במהלך קריאת שירך: "ידידות היא לפעמים כינוי לאהבה אסורה". ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה ומעניין. מרשה לעצמי לנחש איזו סיטואציה הולידה שיר כזה. אני, כשקראתי, ישר חשבתי על אלתרמן ואורלנד ושות' יושבים ב"כסית" לפני 50 שנה וכותבים את שיריהם הגדולים. בהחלט מעניינת מחזוריות העולם בדברים הקטנים והאנושיים הללו. להתראות בקפה :) ארז [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לנאמר לדעתי זה שיר אופטימי בצורה בלתי רגילה, למרות האיפוק שלו. מאד מעודד. לא יודע להצביע בדיוק, אבל אני מריח כאן גם משהו נוסף. שי ? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים! שמח לראות ששיר לא חדש פתאום צף ומקבל תגובות, אז קודם כל תודה. ועכשיו תשובות :) - רויטל - למוד = למדוד. פשוט צורה אחרת. לאמוד זה במשמעות אחרת, של להעריך. זהירות שביר - מסכים איתך שזה שיר סתמי וגיבובי! אם תשים לב לנושא השיר, הרי הוא מדבר על בלבול מסוים שהכתיבה יוצרת אצל היוצר. מסכים שהבית השני לא כל כך טוב (אחרי הנקודתיים). אבל יש קשר בין הבתים: בבית הראשון רוצה הדובר להיות בעל שליטה על שיריו, לדעת את עתידם וכו', ובבית השני הוא מודה בחולשה - השירים הם ששולטים בו ולא להיפך. וכל שאר המחמיאים - תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר כמו תמיד. נכנסתי אחרי כמה זמן לגלות כמה וכמה דברים חדשים. מעכשיו איעזר ב"סוכן". מצחיק שגם אני העליתי שיר חדש שעוסק באותו פסוק. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי ! רק הייתי משנה קצת את החלוקה לבתים. מצא חן בעיניי מאד המבנה הקודם של סטרופות קצרות, צמדי שורות כל בית, עמיחיִי כזה. כלומר מפריע לי פתאום הגוש הזה באמצע השיר ה"רזה". לכן: ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- מפספסות אותך (*כאמור מעדיף סדר מילים זה) ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. ושוב את. ושוב. אני. ואת. רבים. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטער לא התכוונתי ליצור ציפייה לשורת מחץ. מדובר סה"כ בשלושה פרגמנטים שנרקמו אצלי בזמן האחרון והרגשתי שהם קשורים זה לזה וראוי שיופיעו יחד. את האחרון מביניהם כבר העליתי לפני שבועים בנפרד, תחת השם ציפורני הזמן, ועכשיו מחקתי אותו וצירפתי אותו לשניים החדשים. [ליצירה]
- [ליצירה] :) תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה חברים אין לכם מושג כמה זה מחמם את לבי כשאני נכנס פעם ב- למצוא את התגובות שלכם. באמת. במיוחד שאני לא כותב הרבה לאחרונה (ולא בגלל שטוב לי). תודה תודה תודה לכם. בקריאה מחודשת (אחרי המון זמן) אני לא כל כך אוהב את החרוזים, אבל מצליח להתחבר לזה שוב, משום מה. [ליצירה]
תגובות