[ליצירה]
תודה למגיבים!
שמח לראות ששיר לא חדש פתאום צף ומקבל תגובות, אז קודם כל תודה.
ועכשיו תשובות :) -
רויטל - למוד = למדוד. פשוט צורה אחרת. לאמוד זה במשמעות אחרת, של להעריך.
זהירות שביר - מסכים איתך שזה שיר סתמי וגיבובי! אם תשים לב לנושא השיר, הרי הוא מדבר על בלבול מסוים שהכתיבה יוצרת אצל היוצר. מסכים שהבית השני לא כל כך טוב (אחרי הנקודתיים). אבל יש קשר בין הבתים: בבית הראשון רוצה הדובר להיות בעל שליטה על שיריו, לדעת את עתידם וכו', ובבית השני הוא מודה בחולשה - השירים הם ששולטים בו ולא להיפך.
וכל שאר המחמיאים - תודה.
[ליצירה]
יצירה שובת לב...
כאילו הטקסט המקורי לא מספיק גאוני, מפלח, רב משמעויות וכן הלאה אינספור סופרלטיבים, הרי שכאן קיבלנו ערך מוסף שלא יסולא בפז.
כל הכבוד, או כפי שאומרים שכנינו,בני -דודינו - כול אלאיחתיראם.
[ליצירה]
באמת יפה
זורם, מתפתח, שנון, ובעיקר נכון.
אני רואה כל יום כאלו ברחוב, באוטובוס, ולבי נכמר. ילדות טובות שמזיקות לעצמן בכל מני דרכים כדי לדמות לאיזו פרסומת לא מציאותית. עצוב.
[ליצירה]
טוב, עד כאן !
ראשית, נפלאית, אני רוצה להודות לך על תגובתך המפרגנת ומחממת הלב. את לא יודעת עד כמה משמחות אותי תגובות כמו שלך, במיוחד אחרי תגובות כמו שלה (לא ידעתי שזו היא, עכשיו אני יודע). אני לא חושב שעשיתי מעצמי שק חבטות, אני האחרון לכך, אלא פשוט מכבד דעות שונות וחשוב לי להבהיר זאת, בעיקר בגלל הניגוד בין מה שאני לבין אופיים וטעמם של רוב דרי האתר.
ל-עשר אצבעות: נחמד לי שיש לי הזדמנות להראות לך שכמו שנאמר יש דרך לעשות ולהגיב, ולמרות שהיתי מצפה להיות כאן מיעוט ושכך גם יהיו המגיבים החיוביים, הרי שהשיר נבחר להמלצות, קיבל כאן תגובות מרגשות ממש, ואפילו "ילדה בין זמנים" הגיבה בצורה יותר נורמלית, למרות הבעיה שלה עם הנושא. גם את, לו היית כותבת רק שהשיר השחית את נפשך היית פחות בוטה, והייתי מרגיש שהשיר שלי עשה משהו, הזיז משהו. אבל "איכס"? באמת קצת לא מנומס.
ולבסוף, אליך רן*, נראה לי שנסחפת. הודיתי והסכמתי שזה מובן ולגיטימי לא לאהוב את השיר, אבל "נכון" ? מה "נכון" כאן ? יש כאן נכון ולא נכון ? תסתכל סביבך.
וזהו, תודה לכולם וחג ביכורים שמח.
[ליצירה]
:-)
איזה יופי לגלות שאותה שקיעה נגעה באותו זמן בעוד מישהו, נגיעה שהולידה שיר...
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים
אני דווקא לא התכוונתי לבהאים מתחילת השיר
רק הסוף מתייחס אליהם, לאיך שהם תלויים להם שם ביופיים
והמקום הכי גבוה הוא רום הכרמל או משהו כזה
ושוב תודה
[ליצירה]
זה כל כך אתה
זה פשוט שי דוידס. מהשירים ה"הם" שלך, האהובים עלי במיוחד.
שאתה הולך לאיבוד בתוכם, כמי שנשטף בגל גדול, ומוצא את עצמך בסוף במין זיכוך.
עשה לי את זה - גם בקריאה שניה.
אגב, כשקוראים קשה להבין אם יש שם רק אַתָּה או גם אִתָּה. אולי כדאי לנקד (ואולי לא? ;) ).
תגובות