ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני אוהב כל כך דברים כאלה....תיעודים כל כך מדוייקים ובזמן אמת לכאורה... או שלא לכאורה... ועדיין - זה שיר. זה נפלא. זה סוג היצירות שמעבירות בי רעד. אולי כי ברור שכל אחד היה במליון ואחד מצבים כאלה בדיוק, וכל אחד בוחר לכתוב את השיר שלו על שבר אחר מהשלם. [ליצירה]
- [ליצירה] ואו, זה ממש אלי היי שי... מזמן לא התכתבנו / התראינו. וצר לי על כך. נכנסתי כדי לכתוב לך מסראישי, אבל ראיתי את השיר הזה שסקרן אותי, אז אני מתעכב כדי לומר לך שהוא ממש דיבר אלי והתאים לי לסיטואציה שאני נמצא בה עכשיו (למרות שבטח לא נכתב בעקבו תאחת כזו). יפה כתבת. מקווה להתראות ברולדין מתישהו. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו איזה מזל שהגבת על שירי וגרמת ליל הגיע לכאן... אחרת מי יודע כמה זמן היה לוקח לי לגלות את זה. מה זה יותר צעירה ? בת כמה את עכשיו וכמה היית אז? שיר משגע ורהוט וכאמור, מלא בתום-נעורים שאין משלו על עפר... [ליצירה]
- [ליצירה] איך אהבתי שיר כלבבי. !!! [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר ממש פתטי אני אפילו די מתבייש בו. מוזר לי שאנשים עוד מגיבים עליו :-\ אלמלא הייתי שואף להציג פה תמונה כמה שיותר מלאה ונאמנה על הכתיבה שלי מתחילתה ועד היום - הייתי מסיר אותו. תודה בכל זאת לכל המגיבים! [ליצירה]
- [ליצירה] :) ראשית, ברצוני לפרגן על השיר היפה והכן (אף שלא הבנתי הכל). שנית, אודרי, אני מוחמא מכך שאני נקודת התייחסות של השירה באתר בכלל והשירה ההומואית בפרט. לא ידעתי. שלישית, אני חושב ומאמין שיש פה מקום ליותר ממשורר גאה אחד, ועובדה - הנציגות שלנו כאן הולכת וגדלה ואני אוהב את זה (גיל גבעוני ועוד). בכל מקרה, אם לדבר על תכנים, תחושתי היא שכותב השיר הזה נמצא בשלב אחר של חייו ממני ולפיכך אין הרבה נקודות ממשק אפשריות בנושאי השירים שלנו. אולי אנחנו דווקא משלימים (כי כשהייתי בשלב שלו טרם הייתי בענייני השירה). יפה. אין מה להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון מצטרף לקודמיי שאהבו עד מאד. זה קשור לצונאמי דווקא ? לי זה הזכיר את מקרה האמא והבת שהתאבדו קשורות באשדוד לא מזמן. ברררר...... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה חברים אין לכם מושג כמה זה מחמם את לבי כשאני נכנס פעם ב- למצוא את התגובות שלכם. באמת. במיוחד שאני לא כותב הרבה לאחרונה (ולא בגלל שטוב לי). תודה תודה תודה לכם. בקריאה מחודשת (אחרי המון זמן) אני לא כל כך אוהב את החרוזים, אבל מצליח להתחבר לזה שוב, משום מה. [ליצירה]
- [ליצירה] עמית, כמו שעניתי כבר (תגובה שלישית מההתחלה - הבט בכותרת) השיר/מונולוג הוא לזכר נתן יונתן, כמו כמה אחרים שכבר כתבתי מאז מותו ("רעשקט" גם עליו/בשבילו למרות שהקורא מהצד לא יכול לדעת). ולא חסרה שום ע' פשוט משום שזה לא "דמעה" אלא "דָמָה" - "היה נדמה". קרא שוב :) [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם באמת שיר נוגע ומקסים ורומנטי ומרגש. תהיתי האם להעיר הערה כלשהי והחלטתי תחילה שלא, כי אני לא אוהב את כל המייעצים מה לשנות ואיך, אבל ראיתי שמיגה הקדימה ולקחה לי את המילים מהפה אז אני מצטרף. יותר מתאים לדבוק בשפה הפיוטית ולכתוב "אהבת נפשי". "איזו מתוקה" בתוך כל הפיוט הזה נשמע כמו פרודיה. [ליצירה]
תגובות