[ליצירה]
זה שיר ממש פתטי
אני אפילו די מתבייש בו. מוזר לי שאנשים עוד מגיבים עליו :-\ אלמלא הייתי שואף להציג פה תמונה כמה שיותר מלאה ונאמנה על הכתיבה שלי מתחילתה ועד היום - הייתי מסיר אותו. תודה בכל זאת לכל המגיבים!
[ליצירה]
[ליצירה]
יופי !
רק הייתי משנה קצת את החלוקה לבתים. מצא חן בעיניי מאד המבנה הקודם של סטרופות קצרות, צמדי שורות כל בית, עמיחיִי כזה. כלומר מפריע לי פתאום הגוש הזה באמצע השיר ה"רזה". לכן:
ובכל פעם שהרכבת עוברת
פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים.
ידיי החלקלקות- מפספסות אותך (*כאמור מעדיף סדר מילים זה)
ושוב בך איני אוחז.
ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן.
קנאה. ושוב את. ושוב. אני. ואת.
רבים.
[ליצירה]
לא ידעתי שיש פה כאלה משחקים :)
אבל תרשו לי להגיב לשיר ולא לסוגיית חשיפתו:
אהבתי מ-א-ד
אני אוהב את ז'אנר המיניות הכבושה שלך, שי :")
זה תמיד מזכיר לי את החרמן האימפוטנט, במובן הטוב, המשעשע, של הדימוי :)
תודה.
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים
אני דווקא לא התכוונתי לבהאים מתחילת השיר
רק הסוף מתייחס אליהם, לאיך שהם תלויים להם שם ביופיים
והמקום הכי גבוה הוא רום הכרמל או משהו כזה
ושוב תודה
תגובות