ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא כל כך מופרך לאה גולדברג כבר כתבה: "ורק לערב צבע של תפוז"... :) אני מאמין ששי מודע לזה. שיר ייצרי. אני אוהב שירים ייצריים. [ליצירה]
- [ליצירה] ואו מצמרר, איזה יופי. אהבתי מאד את החריזות: אחות / רוחות; דועכת / לכת ועוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודות תודות מאליפות! [ליצירה]
- [ליצירה] יופי ! רק הייתי משנה קצת את החלוקה לבתים. מצא חן בעיניי מאד המבנה הקודם של סטרופות קצרות, צמדי שורות כל בית, עמיחיִי כזה. כלומר מפריע לי פתאום הגוש הזה באמצע השיר ה"רזה". לכן: ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- מפספסות אותך (*כאמור מעדיף סדר מילים זה) ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. ושוב את. ושוב. אני. ואת. רבים. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. נפלא ממש. הלכאורה הזה של הפרידות מכל סוג שהוא. אבל נשאלת השאלה - אז מה עם הכל נאמר או נסגרו כל הקצוות הנראים לעין? יש עוד אינסוף קצוות בלתי נראים. והאם זה אומר שהפרידה הופכת קלה יותר? לא ולא... [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שיר יפה שיר כמו ששיר צריך להיות. לא יותר מדי, לא פחות מדי. בול. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... כמה מוכר... מקווה שזה לא מתוך משבר גדול מדי, ושכל מה שלא ייכתב עכשיו יקבל ביטוי מתישהו. תחזיק מעמד. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה חברים אין לכם מושג כמה זה מחמם את לבי כשאני נכנס פעם ב- למצוא את התגובות שלכם. באמת. במיוחד שאני לא כותב הרבה לאחרונה (ולא בגלל שטוב לי). תודה תודה תודה לכם. בקריאה מחודשת (אחרי המון זמן) אני לא כל כך אוהב את החרוזים, אבל מצליח להתחבר לזה שוב, משום מה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניח שזה ציני ובין היתר נועד ללעוג לנתן זך ולפואטיקה שלו. לי אין בעיה עם זה :) לא הבנתי מה זה המשפט שבהמלצה " ואותי כפתו בעוצם זעמם" וגו', ומה הקשר שלו לשיר. אשמח להסבר ! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמוד בעיקר דרך הצגת השתלשלות הסיפור. מעביר תחושה הרפתקנית. [ליצירה]
תגובות