הָיָה לִי בָּרוּר יָדַעְתִּי שֶׁתִּצְחַק. אָז צְחַק, זֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר בְּסָךְ הַכֹּל רָצִיתִי לֶאֱהוֹב בְּלִי לְשַׂחֵק אֶת הַמִּשְׂחָק. זֶה לֹא פֶּשַׁע כֹּל כָּךְ גָּדוֹל לִרְצוֹת שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עַל אֵשׁ קְטַנָּה אֲבָל לְךָ בָּעַר לְהַדְבִּיק פְּעָרִים שֶׁל עֶשְׂרִים שָׁנָה. כָּמָה מַעֲצִיב שֶׁמִּבְּחִינָתְךָ אֵין זֶה בַּר-בִּיצּוּעַ בְּקֶשֶׁר רְצִינִי וְיָצִיב. אֱמֹר - מַדּוּעַ נָהַגְתָּ בִּי כְּבִיבוּל פָּגוּם? הֵן לֹא הִבְחַנְתָּ כִּי הִבְכַּרְתִּי בְּיָדֶיךָ? וְלָמָה מַצַּב-רוּחִי עוֹדֶנּוּ כֹּה עָגוּם, שֶׁהֲרֵי מוּבָן כִּי קֹצֶר-רוּחֲךָ יֵהֵא לְבַסּוֹף אַךְ וְרַק בְּעוֹכְרֶיךָ.