מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים.
ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :)
תודה!
רסיסי זרע על דו המשמעות אשר בהן
זה מצויין.
טל, יצירה, פוריות
מבט אל השמים ב-
"וחושבים עליך
וקוראים מפי שמך"
וחזרה אל הנמענת
"ושונאים דמותך."
צלם אלוהים שאכזב בדמות נמענת אהובה.
כך לקריאתי המסוייגת
כי השיר לא מנוקד.
והשיר חזק וטוב.
אמילי
לא שאלה אם זה טוב או לא.
פשוט התלבטתי בהבנה שלי את השיר
כי נפתחו בפניי מספר אפשרויות
ובחרתי באחת.
לא שאלה של טוב או לא
שאלה של דיוק. עד כמה אתה מעוניין בהבנת הקורא
זהה ל-מה שניסית להעביר.
[ליצירה]
אוקיי
מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים.
ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :)
תודה!
[ליצירה]
רסיסי זרע על דו המשמעות אשר בהן
זה מצויין.
טל, יצירה, פוריות
מבט אל השמים ב-
"וחושבים עליך
וקוראים מפי שמך"
וחזרה אל הנמענת
"ושונאים דמותך."
צלם אלוהים שאכזב בדמות נמענת אהובה.
כך לקריאתי המסוייגת
כי השיר לא מנוקד.
והשיר חזק וטוב.
אמילי
[ליצירה]
לא שאלה אם זה טוב או לא.
פשוט התלבטתי בהבנה שלי את השיר
כי נפתחו בפניי מספר אפשרויות
ובחרתי באחת.
לא שאלה של טוב או לא
שאלה של דיוק. עד כמה אתה מעוניין בהבנת הקורא
זהה ל-מה שניסית להעביר.
[ליצירה]
מקסים
המיוחד הסוף המרגש עד צמרמורת: ב"לכל איש יש שם" היא לא הזכירה את השירים, וחתמה בכך שהמוות נותן שם, ואילו אתה בוחר לומר עליה, למרות ההקשר של מותה, ששמה ניתן לה על ידי שיריה. נפלא.
ובכלל, רשימה מאד יפה ומקיפה, שגרמה לי לגשת למדף אל ספר שירי זלדה שמעולם לא עיינתי בו ביתר עיון, ולקרוא בו רבות. אכן איכויות רבות גלומות בו.
כה לחי.
ארז.
[ליצירה]
בגני נטעתיך
את אכן צודקת, וזה לא מוזר בכלל, ולא מקרי, ולא טעות. זה גם לא בדיוק התשתית של השיר, זו רק ההתחלה - והוא משובץ בשירים רבים של נעמי. ועם זאת, ידועה הערצתה ואהבתה של נעמי לשירת רחל, היא הלחינה וביצעה רבים משירי המשוררת - כולל את "בגני נטעתיך" - ולדעתי להצליח להלחין שיר של מישהו אחר בצורה כה נשגבת מצביע על חיבור עצום אליו (הגם שהוא אינו בעולם מזמן), וגם הרבה יותר קשה מאשר שיר שלך עצמך. בנוסף, היא קבורה לא רחוק מרחל... כך שהרגשתי שאין מתאים מזה.
[ליצירה]
טוב, עד כאן !
ראשית, נפלאית, אני רוצה להודות לך על תגובתך המפרגנת ומחממת הלב. את לא יודעת עד כמה משמחות אותי תגובות כמו שלך, במיוחד אחרי תגובות כמו שלה (לא ידעתי שזו היא, עכשיו אני יודע). אני לא חושב שעשיתי מעצמי שק חבטות, אני האחרון לכך, אלא פשוט מכבד דעות שונות וחשוב לי להבהיר זאת, בעיקר בגלל הניגוד בין מה שאני לבין אופיים וטעמם של רוב דרי האתר.
ל-עשר אצבעות: נחמד לי שיש לי הזדמנות להראות לך שכמו שנאמר יש דרך לעשות ולהגיב, ולמרות שהיתי מצפה להיות כאן מיעוט ושכך גם יהיו המגיבים החיוביים, הרי שהשיר נבחר להמלצות, קיבל כאן תגובות מרגשות ממש, ואפילו "ילדה בין זמנים" הגיבה בצורה יותר נורמלית, למרות הבעיה שלה עם הנושא. גם את, לו היית כותבת רק שהשיר השחית את נפשך היית פחות בוטה, והייתי מרגיש שהשיר שלי עשה משהו, הזיז משהו. אבל "איכס"? באמת קצת לא מנומס.
ולבסוף, אליך רן*, נראה לי שנסחפת. הודיתי והסכמתי שזה מובן ולגיטימי לא לאהוב את השיר, אבל "נכון" ? מה "נכון" כאן ? יש כאן נכון ולא נכון ? תסתכל סביבך.
וזהו, תודה לכולם וחג ביכורים שמח.
[ליצירה]
ואו, זה ממש אלי
היי שי...
מזמן לא התכתבנו / התראינו. וצר לי על כך.
נכנסתי כדי לכתוב לך מסראישי, אבל ראיתי את השיר הזה שסקרן אותי, אז אני מתעכב כדי לומר לך שהוא ממש דיבר אלי והתאים לי לסיטואציה שאני נמצא בה עכשיו (למרות שבטח לא נכתב בעקבו תאחת כזו). יפה כתבת.
מקווה להתראות ברולדין מתישהו.
ארז.
[ליצירה]
מדהים, מעולה
אני יכול להמשיך עם סופרלטיבים.
זה פשוט גדול. מעורר חיוך וצביטה בעת ובעונה אחת.
מה יהיה עם כל ה"מתנדנדים" ? ש"מזדיינים עם בנים אבל אוהבים בנות"... כמה עצוב... כמה פתטי...
חזק ואמץ.
[ליצירה]
עמית, כמו שעניתי כבר (תגובה שלישית מההתחלה - הבט בכותרת) השיר/מונולוג הוא לזכר נתן יונתן, כמו כמה אחרים שכבר כתבתי מאז מותו ("רעשקט" גם עליו/בשבילו למרות שהקורא מהצד לא יכול לדעת).
ולא חסרה שום ע' פשוט משום שזה לא "דמעה" אלא "דָמָה" - "היה נדמה". קרא שוב :)
תגובות