[ליצירה]
כמה טוב
שלא השארת אותנו עם שיר יחיד.
אני רק יכול להתחיל לדמיין אילו ייסורים מביאים לכתיבת כזה שיר.
כמה נוח לאותם שמשכילים להסתתר בתוך אותם דפים (ואכן אלפים הם, למי יש פנאי להרהורי כפירה).
כמו נוחה המילה "אש" על הטיותיה בהקשרנו זה...
חזק ואמץ.
[ליצירה]
האם זה שיר ?
היי גיל
אהבתי. מכיר את זה. מזכיר לי את "פחות אחד" שכתבתי. לדעתי תזדהה איתו.
אבל השאלה אם זה מתאים להיות מוגדר "שיר". גם לי עצמי יש לבטים לגבי דברים קצרים מאד שיוצאים לי.
יותר מתאים לקרוא לזה "משפט אחד ארוך" לדעתי.
לא יודע.
אשמח לשמוע דעתך.
[ליצירה]
ואו ואו ואו ועוד פעם ואו
האם שיר יכול להיות יותר קולע מזה ?
בקריאה ראשונה הצטערתי שזה קצר מדי,
בקריאה שלישית, אמרתי תודה שכל תו במקום שבו הוא נמצא ולא במקום אחר.
מזמן לא נתקלתי כאן בשיר עם כל כך הרבה רבדים ועם זאת כה קצר וקולע. והסוף... איזה סוף...
:)))
מזל שנכנסתי.
[ליצירה]
קשה קשה
שי,
היטבת לעמוד על אחד הקשיים הגדולים.
עשורים רבים בלשנים ופסיכולוגים מנסים לבחון את הקשר שבין השפה אותה דובר אדם ובין המציאות והדרכים לתאר אותה. בינם יש הטוענים שהשפה ממש מכתיבה לנו את המציאות.
ואף דוד גרוסמן כבר עסק באחת ממסותיו בסוגייה, כשתהה האם לפני המצאת המילה "תסכול" (יחסית לא מזמן) אמנם לא יכלו דוברי עברית לחוש את תחושת התסכול שחשים דוברים שנולדו לעולם בו המילה קיימת. ובאמת, תנסו רגע לדמיין שהמילה לא קיימת ועכשיו תתארו תחושת תסכול. קשה, קשה.
תודה שי.
[ליצירה]
באמת יפה
זורם, מתפתח, שנון, ובעיקר נכון.
אני רואה כל יום כאלו ברחוב, באוטובוס, ולבי נכמר. ילדות טובות שמזיקות לעצמן בכל מני דרכים כדי לדמות לאיזו פרסומת לא מציאותית. עצוב.
[ליצירה]
הצצה אקסקלוסיבית לרגעי המשבר של הוגה הצורה ?
בקיצור, בא לך להקיא כבר מהיפרגלוקוזה שהשירים שלנו גורמים לך...
אין מה לעשות - זה משקל השליחות.
אהבתי :)
תגובות