[ליצירה]
הממממ..
אם זה לא היה קצת מצחיק - כל ההתכתשות הזאת - אז זה היה לגמרי עצוב... מה יש לכם אנשים ?!
בכל מקרה - לגבי היצירה - בסך הכל די אהבתי, אבל ממש לקראת הסוף התחלתי להרגיש שאם בזה זה יגמר אז כאילו לא הייתה סיבה ממשית לכל הציניות, כך שהיא נשארת ציניות לשם הציניות.... לשם ההתרסה... לא יודע, אולי זו הבעיה שלי עם סיפורים קצרים בכלל...
[ליצירה]
מקסים
המיוחד הסוף המרגש עד צמרמורת: ב"לכל איש יש שם" היא לא הזכירה את השירים, וחתמה בכך שהמוות נותן שם, ואילו אתה בוחר לומר עליה, למרות ההקשר של מותה, ששמה ניתן לה על ידי שיריה. נפלא.
ובכלל, רשימה מאד יפה ומקיפה, שגרמה לי לגשת למדף אל ספר שירי זלדה שמעולם לא עיינתי בו ביתר עיון, ולקרוא בו רבות. אכן איכויות רבות גלומות בו.
כה לחי.
ארז.
[ליצירה]
אה כן
ורציתי גם להתעכב על שתי המילים שבחרת כדוגמה למילים ממצות.
אשמח אם גם אתה תגיד על כך מילה.
לפחות עבורי, השקט הזה שבשתיקה מתפרש כשקט מאד נפיץ כשהוא נטען בתוהו ובוהו שקורן באופן בלתי רצוני כמעט מהמילה בראשית שלידו.
כמו שקט שלפני הסערה, שתיקה שמצפה למשהו שיתחיל.
[ליצירה]
אני אוהב כל כך
דברים כאלה....תיעודים כל כך מדוייקים ובזמן אמת לכאורה... או שלא לכאורה... ועדיין - זה שיר. זה נפלא. זה סוג היצירות שמעבירות בי רעד. אולי כי ברור שכל אחד היה במליון ואחד מצבים כאלה בדיוק, וכל אחד בוחר לכתוב את השיר שלו על שבר אחר מהשלם.
תגובות