[ליצירה]
אהבתי
ולא יכולתי שלא לחשוב על
"אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה
רק אלוהים מכיר את סוף הנפילה"
ואצלי הדהד ה"בקרה" גם לכיוונים של זיעה קרה ו-קרי לילה... לא יודע אם לכך כיוונת, אבל זה בהחלט מוסיף.
תודה!
[ליצירה]
אני אוהב כל כך
דברים כאלה....תיעודים כל כך מדוייקים ובזמן אמת לכאורה... או שלא לכאורה... ועדיין - זה שיר. זה נפלא. זה סוג היצירות שמעבירות בי רעד. אולי כי ברור שכל אחד היה במליון ואחד מצבים כאלה בדיוק, וכל אחד בוחר לכתוב את השיר שלו על שבר אחר מהשלם.
[ליצירה]
בגני נטעתיך
את אכן צודקת, וזה לא מוזר בכלל, ולא מקרי, ולא טעות. זה גם לא בדיוק התשתית של השיר, זו רק ההתחלה - והוא משובץ בשירים רבים של נעמי. ועם זאת, ידועה הערצתה ואהבתה של נעמי לשירת רחל, היא הלחינה וביצעה רבים משירי המשוררת - כולל את "בגני נטעתיך" - ולדעתי להצליח להלחין שיר של מישהו אחר בצורה כה נשגבת מצביע על חיבור עצום אליו (הגם שהוא אינו בעולם מזמן), וגם הרבה יותר קשה מאשר שיר שלך עצמך. בנוסף, היא קבורה לא רחוק מרחל... כך שהרגשתי שאין מתאים מזה.
[ליצירה]
יופי יופי - קשור לרחל ?
איזה כיף שמצאתי לי היום אנשים חדשים לבקר אצלם.
באמת שיר מקסים, קצת וקולע.
בחירת הדברים ש"אבדו" נהדרת.
אני מבין שקיבלת את עצתו של שי לגבי שינוי כלשהו בשיר כי מה שהוא הציע זהה לשיר, אבל אני תוהה מה היה קודם :)
כמו כן הזכיר לי את "מתי" של רחל, שנגמר בשורה המופלאה:
"רק אשר אבד לי - קנייני לעד".
ארז.
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים
אני דווקא לא התכוונתי לבהאים מתחילת השיר
רק הסוף מתייחס אליהם, לאיך שהם תלויים להם שם ביופיים
והמקום הכי גבוה הוא רום הכרמל או משהו כזה
ושוב תודה
[ליצירה]
לא רע
לדעתי אנשים פה מחמירים מדי ולא מבינים את החוויה שבכתיבה מתוך מוח אחר, מעוות ככל שיהיה.אני אפילו הייתי מעביר את ה"הצטדקות" וההסברים לסוף היצירה, כי כשזה בהתחלה זה הורס את חווית הקריאה ומבינים שזו הסתכלות חיצונית. זה מרתק לקרוא לדעתי על אהבה חולנית (אמר כבר חכם ממני "עזה כמוות אהבה, קשה כשאוֹל קנאה").
ועוד הערה קטנונית אחת, הייתי מנסח "חור בקוטר 9 מ"מ" ולא "בגודל"...
שלום וביי.
(אגב, אני מת על סנופקין...)
תגובות