לְפֶתַע בַּתְּמוּנוֹת:
גֶּבֶר זָר מְחַבְּקֵנִי,
וְעַל פָּנַי חִיּוּךְ
חִיּוּךְ שֶׁל אַהֲבָה.
וְאִלּוּ בְּעֵינָיו
אִי-הַשְּׂבִיעוּת נִכֶּרֶת
חֲשָׁשׁ שֶׁכְּבָר קִנֵּן
מִפְּנֵי עֲזִיבַתִי.
וְאָז בְּהִתְפַּגְּשׁוּת
רְחוֹב לֹא מְתֻכְנֶנֶת
רָצוֹן עַז לְחַבְּקוֹ
וּלְהָשִׁיב הַכֹּל
אֶל קַו הַהַתְחָלָה
אוּלַי זֶה בָּא לוֹמַר לִי
כִּי כַּנִּרְאֶה אָהַבְתִּי אֶת
הָאִישׁ הַזֶּה.
תגובות