יצאתי אל שוק הבשר
והייתי כאחת הבהמות פשוטות העור
התלויות במהופך
מעל רצפה ירוקת דם
וזרע ודמעות שלא ידעו מי.
ומסביב עומדים הקצבים
וקוצבים את זמנך בדקות
ובתוכך אומר קול מפוכח:
פול על חרב, ברך אלוהים,
קום לך לך מזה,
מאום לא יצמח לך כאן - אלה זרעים מסוג אחר.
יצאתי אל שוק הבשר והייתי לאחת הבהמות.
תגובות