מַה לִי מֵחִבּוּקֶיךָ הַקָּרִים נְשִׁיקוֹתֶיךָ הַקְּפוּאוֹת קְצוֹת קַרְחוֹנֵי לִטּוּפֶיךָ נְגִיעוֹת הַמַּתֶּכֶת שֶׁל בְּשָׂרְךָ אֵיכָה יֵחַמוּ חִבּוּקֶיךָ? תַּפְשֵׁרְנָה נְשִׁיקוֹתֶיךָ? יִמַּסּוּ קַרְחוֹנֵי לְטִיפוֹתֶיךָ? תִּנָּתֵךְ מַתֶּכֶת עַצְמוֹתֶיךָ? וּמַה אִם חִבּוּקֶיךָ אַךְ יִקַּרוּ? נְשִׁיקוֹתֶיךָ – יַעֲמִיק קִפְאוֹנָן? קַרְחוֹנֶיךָ לָעַד לֹא יַפְשִׁירוּ, וּמַתָּכוֹתֶיךָ - יִרְבֶּה כְּפוֹרָן? חָשַׁבְתִּי: לֹא אֶשְׂבַּע מֵאַהֲבָה שֶׁלֹּא תָּחֵם מִמַּבָּט שֶׁלֹּא יָמֵס מִנְּשִׁימָה שֶׁלֹּא תִּקְטֹר מִמִּלָּה שֶׁלֹּא תִּרְתָּח וְאוּלַי אֵינִי יָכֹל לָשֵׂאת חִבּוּק חַם מִיָּדֶיךָ נְשִׁיקוֹת לוֹהֲטוֹת מִפִּיךָ לִטּוּפֵי סְעָרָה מִגַּפֶּיךָ אֶת מַתֶּכֶת עוֹרְךָ בְּחוֹם גּוּפִי. כִּי דַּי לִי בְּחִבּוּקֶיךָ הַקָּרִים. בִּנְשִׁיקוֹתֶיךָ הַקְּפוּאוֹת. בְּקַרְחוֹנֵי לִטּוּפֶיךָ. בִּנְגִיעוֹת הַמַּתֶּכֶת שֶׁל נִשְׁקְךָ.