בְּחָסוּת חֲשֵׁכוֹת אֲנִי יוֹצֵא לְשִׁטּוּטַי הַנְּלוֹזִים, בְּעֵינִי לִלְכֹּד אֵיזוֹ בָּבַת-עַיִן זָרָה מְגֻנֶּבֶת בְּזָוִית רוֹמֶזֶת נְמוּכָה כְּאוֹמֶרֶת: "קַחֵנִי אֶל בֵּיתְךָ". אֶת הַתַּכְלִית כָּאן קָשֶׁה לְתָאֵר, אַךְ מִפְּגִישָׁה לִפְגִישָׁה אֲנִי מִתְכָּעֵר מִנִּסָּיוֹן לְנִסָּיוֹן – נִשְׁחָת, וּמִתְרַחֵק מֶרְחָק אֵינְסוֹף מִמְּצִיאַת הָאַהֲבָה הָעֲשׂוּיָה לִבְלִי חַת. וּבְשׁוּבִי בָּעֶרֶב לְדִירָה רֵיקָה אֵשֵׁב בָּחֹשֶׁךְ בַּטְּרַקְלִין הָעַגְמוּמִי וְאֶתְהֶה מַדּוּעַ יֵשׁ בִּי כֹּל כָּךְ הַרְבֶּה לָתֵת אִם אֵין לִי כְּלָל לְמִי. דצמבר 03