[ליצירה]
אה כן
ורציתי גם להתעכב על שתי המילים שבחרת כדוגמה למילים ממצות.
אשמח אם גם אתה תגיד על כך מילה.
לפחות עבורי, השקט הזה שבשתיקה מתפרש כשקט מאד נפיץ כשהוא נטען בתוהו ובוהו שקורן באופן בלתי רצוני כמעט מהמילה בראשית שלידו.
כמו שקט שלפני הסערה, שתיקה שמצפה למשהו שיתחיל.
[ליצירה]
תודות למגיבים, וגם
התייחסות לתהייה חוזרת:
לגבי הבית שמגלגל את השורש ט.ר.ף בכל מני הטיות.
זה נובע (בדיעבד, זה לא ממש מודע) משני דברים:
1. להעביר את הבלבול שנגרם לדובר, וכמו שמישהי אמרה כאן "הנשימה שנעתקת". גם השפה נעתקת מפיו והופכת למצומצמת, ממש כמו החזרה המגומגמת על "כמו, כמו".
2. ט.ר.ף = טרף אבל גם טירוף... אני חושב שזה עובר איפהשהו בתת מודע בזכות המצלול, אבל אולי לא.
ושוב תודה, הוא באמת היה יפה מאד אותו אחד :)
[ליצירה]
:)))
את ו"ו החיבור בחרת לנקד
אבל את "אתה" הדו-משמעי לא ?
כל כך מתאים לך :)))
לא יפה לתעתע בנו ככה.
בטח יש לך קריא מועדף. אולי תחלוק לפחות איתי בהודעה אישית ?
[ליצירה]
הייתי חייב להגיב
משום שהשיר הזה משך אותי וקסם לי,
הגם שלא הצלחתי לרדת לסוף דעתו המופשטת,
אבל החגיגיות הרקובה שבטקס טרום-שלושים שלו, היא פשוט נפלאה, והוא מלא בדברים נפלאים כמו "פתק-כתל-סודי" ושלל פעלים נהדרים :)
איזה כיף לפתוח ככה את יום שבת.