[ליצירה]
לדאוג ? ממש לא :)
את יכולה להרגע :)
קצת בדידות עוד לא הרגה אף אחד.
אין מה לדאוג.
חוצמזה - האמבולנס לא מתייחס אלי, כפי שהיו כמה שחשבו. בכך דווקא הפרשנות של כוכב אחד מעז לשיר מאד קולעת. הוא קרא לה "תמונה דיפרסיוניסטית" ברמזו ולא בכדי ל"תמונה אימפרסיוניסטית". הסוף של השיר הם רשמים מהסביבה של הבודד, ולא דברים שהוא עצמו עובר.
[ליצירה]
מקסים
המיוחד הסוף המרגש עד צמרמורת: ב"לכל איש יש שם" היא לא הזכירה את השירים, וחתמה בכך שהמוות נותן שם, ואילו אתה בוחר לומר עליה, למרות ההקשר של מותה, ששמה ניתן לה על ידי שיריה. נפלא.
ובכלל, רשימה מאד יפה ומקיפה, שגרמה לי לגשת למדף אל ספר שירי זלדה שמעולם לא עיינתי בו ביתר עיון, ולקרוא בו רבות. אכן איכויות רבות גלומות בו.
כה לחי.
ארז.
[ליצירה]
תודה למגיבים!
שמח לראות ששיר לא חדש פתאום צף ומקבל תגובות, אז קודם כל תודה.
ועכשיו תשובות :) -
רויטל - למוד = למדוד. פשוט צורה אחרת. לאמוד זה במשמעות אחרת, של להעריך.
זהירות שביר - מסכים איתך שזה שיר סתמי וגיבובי! אם תשים לב לנושא השיר, הרי הוא מדבר על בלבול מסוים שהכתיבה יוצרת אצל היוצר. מסכים שהבית השני לא כל כך טוב (אחרי הנקודתיים). אבל יש קשר בין הבתים: בבית הראשון רוצה הדובר להיות בעל שליטה על שיריו, לדעת את עתידם וכו', ובבית השני הוא מודה בחולשה - השירים הם ששולטים בו ולא להיפך.
וכל שאר המחמיאים - תודה.
[ליצירה]
לא ידעתי שיש פה כאלה משחקים :)
אבל תרשו לי להגיב לשיר ולא לסוגיית חשיפתו:
אהבתי מ-א-ד
אני אוהב את ז'אנר המיניות הכבושה שלך, שי :")
זה תמיד מזכיר לי את החרמן האימפוטנט, במובן הטוב, המשעשע, של הדימוי :)
תודה.
[ליצירה]