כַּמָּה כֹּל אֶחָד לוֹקֵחַ כְּשֶׁהוּא עוֹבֵר אֶצְלִי בַּגּוּף. אֵיזֶה חֵלֶק מִכֹּל-כֻּלִּי הַזָּעוּם אוֹבֵד בְּכֹל מִפְגָּשׁ חָטוּף. וַדַּאי יֵשׁ דֶּרֶךְ מָתֶמָטִית לְחַשֵּׁב אֶת הָעִנְיָין אַךְ גַּם בְּלִי לַדַעֲת מַהִי הֲרֵי שֶׁכֹּל אֶחָד גּוֹנֵב מֵהַקִּנְיָין מַשֶּׁהוּ, שֶׁבֶר, חֶלְקִיק. וְגַּם אִם נִתְיָיחֵס לְזֶה כְּאֶל סוּג שֶׁל עוֹנֵשׁ אוֹ תַּשְׁלוּם הֲרֵי שֶׁבַּסּוֹף בְּבוֹאִי אֶת חֲלָקַי הַפְּזוּרִים לֶאֱסוֹף לֹא יִישָּׁאֵר מִמֶּנִי כְּלוּם.