"זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב", אמרתי.
"הוא מספיק מחורר, לא?", ענית.
ואני, שלא יודע להכיל כאב כה מוחשי,
לא ידעתי את נפשי.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . ב"ה יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] משותף לכולם מדהים איך הצלחת לבטא במילים כאב, שנגע כמעט לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] השאלה היא מה זה "לא נכון" ? זה שיר... לא עבודה לאוניברסיטה.... שלמה בספרים שחיבר לפי הטענה קודד לנצח נצחים הלך רוח, השקפה אידאולוגית, וזה לא פחות חשוב מלספר על הקרב בגלבוע... [ליצירה]
- [ליצירה] ואו ואו ואו ועוד פעם ואו האם שיר יכול להיות יותר קולע מזה ? בקריאה ראשונה הצטערתי שזה קצר מדי, בקריאה שלישית, אמרתי תודה שכל תו במקום שבו הוא נמצא ולא במקום אחר. מזמן לא נתקלתי כאן בשיר עם כל כך הרבה רבדים ועם זאת כה קצר וקולע. והסוף... איזה סוף... :))) מזל שנכנסתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי חייב להגיב משום שהשיר הזה משך אותי וקסם לי, הגם שלא הצלחתי לרדת לסוף דעתו המופשטת, אבל החגיגיות הרקובה שבטקס טרום-שלושים שלו, היא פשוט נפלאה, והוא מלא בדברים נפלאים כמו "פתק-כתל-סודי" ושלל פעלים נהדרים :) איזה כיף לפתוח ככה את יום שבת. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם איה באמת רגיש ויפה וקסום... ועוד כמה דברים במסרישי :) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לנאמר לדעתי זה שיר אופטימי בצורה בלתי רגילה, למרות האיפוק שלו. מאד מעודד. לא יודע להצביע בדיוק, אבל אני מריח כאן גם משהו נוסף. שי ? [ליצירה]
- [ליצירה] :( הצלחת להעציב אותי... סיטואציה די מוכרת לי... גם לי היה שותף... גם לו היה חבר... [ליצירה]
- [ליצירה] עמית, כמו שעניתי כבר (תגובה שלישית מההתחלה - הבט בכותרת) השיר/מונולוג הוא לזכר נתן יונתן, כמו כמה אחרים שכבר כתבתי מאז מותו ("רעשקט" גם עליו/בשבילו למרות שהקורא מהצד לא יכול לדעת). ולא חסרה שום ע' פשוט משום שזה לא "דמעה" אלא "דָמָה" - "היה נדמה". קרא שוב :) [ליצירה]
- [ליצירה] אל תסכימי יקירתי, בואי לעשר דקות לצ'אטים ש-א-נ-י נמצא בהם ואסכים לפתוח איתך בויכוח על השיר שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה חברים אין לכם מושג כמה זה מחמם את לבי כשאני נכנס פעם ב- למצוא את התגובות שלכם. באמת. במיוחד שאני לא כותב הרבה לאחרונה (ולא בגלל שטוב לי). תודה תודה תודה לכם. בקריאה מחודשת (אחרי המון זמן) אני לא כל כך אוהב את החרוזים, אבל מצליח להתחבר לזה שוב, משום מה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מסר כפול היקר, איך אפשר להודות לדברים כה חמים ויפים? חיממת את לבי. לצערי איני מרבה לכתוב ו/או לבקר כאן. מבטיח לשתף ברגע שיהיה מה. אין ספק שזה נותן מוטיבציה. שבת שלום ארז [ליצירה]
תגובות