"זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב", אמרתי.
"הוא מספיק מחורר, לא?", ענית.
ואני, שלא יודע להכיל כאב כה מוחשי,
לא ידעתי את נפשי.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
- רומיאו ויוליה / מארק קנופפלר
- יצאתי אל שוק הבשר
- גַּלְגַּל, לֶחִי, עֻבָּר
- לְטֶרֶף הָיִיתִי
- תהומות העייפות
קשור אלי
- [ליצירה] . ב"ה יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] משותף לכולם מדהים איך הצלחת לבטא במילים כאב, שנגע כמעט לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם תגובות כל כך מרגשות ומקסימות, באמת. המון תודה לכולם. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] לגיטימי ומובן. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מהמם ממש אהבתי והתחברתי. ולגבי ההערה של ליתוש, אין טעות אלא משחק מילים נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מסר כפול היקר, איך אפשר להודות לדברים כה חמים ויפים? חיממת את לבי. לצערי איני מרבה לכתוב ו/או לבקר כאן. מבטיח לשתף ברגע שיהיה מה. אין ספק שזה נותן מוטיבציה. שבת שלום ארז [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אוי חברים, אילו ידעתם מה עומד מאחורי כל זה... בשלב זה רק אומר לכם זאת: הרווח בין המילה האחרונה לבין סימן השאלה אינו מקרי, וגם לא הסוגריים על המילה הראשונה... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. ישר כח. עצוב. :( והצלחת לכתוב "שיר-זכרון" בצורה נהדרת. אני אף פעם לא מצליח בלי שזה יצא לי מונולוג. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... כמה מוכר... מקווה שזה לא מתוך משבר גדול מדי, ושכל מה שלא ייכתב עכשיו יקבל ביטוי מתישהו. תחזיק מעמד. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] אה כן ורציתי גם להתעכב על שתי המילים שבחרת כדוגמה למילים ממצות. אשמח אם גם אתה תגיד על כך מילה. לפחות עבורי, השקט הזה שבשתיקה מתפרש כשקט מאד נפיץ כשהוא נטען בתוהו ובוהו שקורן באופן בלתי רצוני כמעט מהמילה בראשית שלידו. כמו שקט שלפני הסערה, שתיקה שמצפה למשהו שיתחיל. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. נפלא ממש. הלכאורה הזה של הפרידות מכל סוג שהוא. אבל נשאלת השאלה - אז מה עם הכל נאמר או נסגרו כל הקצוות הנראים לעין? יש עוד אינסוף קצוות בלתי נראים. והאם זה אומר שהפרידה הופכת קלה יותר? לא ולא... [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב כל כך דברים כאלה....תיעודים כל כך מדוייקים ובזמן אמת לכאורה... או שלא לכאורה... ועדיין - זה שיר. זה נפלא. זה סוג היצירות שמעבירות בי רעד. אולי כי ברור שכל אחד היה במליון ואחד מצבים כאלה בדיוק, וכל אחד בוחר לכתוב את השיר שלו על שבר אחר מהשלם. [ליצירה]
תגובות