אֵלַי, אֲהוּבִי, לֹא חוֹזְרִים
מֵרְעִיָּה בִּשְֹדוֹת זָרִים
גַּם לֹא עַל אַרְבַּע
גַּם לֹא הַטּוֹב בַּבַּחוּרִים
אוֹ הָחַנְפָן בַּמְּחַזְּרִים
אֵלַי לֹא חוֹזְרִים.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה ממש הרהורים נפלאים. מקסים. הייתי מוסיף את המילה "רק" בשורה האחרונה בהרהור האחרון, בין שתי המילים הקיימות. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] מעורר מחשבה ויפה. ודוגמה די נדירה למקרים שבהם הזחת הטקסט נושאת משמעות ולא שרירותית. [ליצירה]
- [ליצירה] עמית, כמו שעניתי כבר (תגובה שלישית מההתחלה - הבט בכותרת) השיר/מונולוג הוא לזכר נתן יונתן, כמו כמה אחרים שכבר כתבתי מאז מותו ("רעשקט" גם עליו/בשבילו למרות שהקורא מהצד לא יכול לדעת). ולא חסרה שום ע' פשוט משום שזה לא "דמעה" אלא "דָמָה" - "היה נדמה". קרא שוב :) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה זורם, מתפתח, שנון, ובעיקר נכון. אני רואה כל יום כאלו ברחוב, באוטובוס, ולבי נכמר. ילדות טובות שמזיקות לעצמן בכל מני דרכים כדי לדמות לאיזו פרסומת לא מציאותית. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] איך אהבתי שיר כלבבי. !!! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא, נהדר ! אני מת על שירים בזמן עתיד (סטייה שלי) :) ובכלל השיר יפהפה, הסיפור נוגע. כשהבית הופך לכלא.... ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה חברים אין לכם מושג כמה זה מחמם את לבי כשאני נכנס פעם ב- למצוא את התגובות שלכם. באמת. במיוחד שאני לא כותב הרבה לאחרונה (ולא בגלל שטוב לי). תודה תודה תודה לכם. בקריאה מחודשת (אחרי המון זמן) אני לא כל כך אוהב את החרוזים, אבל מצליח להתחבר לזה שוב, משום מה. [ליצירה]
- [ליצירה] :))) את ו"ו החיבור בחרת לנקד אבל את "אתה" הדו-משמעי לא ? כל כך מתאים לך :))) לא יפה לתעתע בנו ככה. בטח יש לך קריא מועדף. אולי תחלוק לפחות איתי בהודעה אישית ? [ליצירה]
- [ליצירה] גיל. תבורך. אוהב אותך. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להגיב על השיר אבל נראה לי שאני רק אביא צרות ;-) מוטב שאשתוק הפעם... [ליצירה]
תגובות