[ליצירה]
כמה טוב
שלא השארת אותנו עם שיר יחיד.
אני רק יכול להתחיל לדמיין אילו ייסורים מביאים לכתיבת כזה שיר.
כמה נוח לאותם שמשכילים להסתתר בתוך אותם דפים (ואכן אלפים הם, למי יש פנאי להרהורי כפירה).
כמו נוחה המילה "אש" על הטיותיה בהקשרנו זה...
חזק ואמץ.
[ליצירה]
נגעת ללבי
מי שכותב כאלה שירים אסור שיגיד/יחשוב על עצמו במונחים של "סתם". נא לשנות ניק ומהר.
וכמובן, מי כמותי יכול להזדהות עם שירך ולהבין את כאבך. אני שמח שאני לא היחיד שכותב כאן מהקבוצה הזאת. אנחנו הולכים ומתרבים (כן כן, זה פרדוקס:) )
תרשה לי לסיים במשפט שכתב נתן יונתן בשירו "קח אותי למשל" שמאופיין בניחוח הומו-אירוטי מובהק, ושלא יכולתי שלא להיזכר בו במהלך קריאת שירך:
"ידידות היא לפעמים כינוי לאהבה אסורה".
ארז.
[ליצירה]
מדהים, מעולה
אני יכול להמשיך עם סופרלטיבים.
זה פשוט גדול. מעורר חיוך וצביטה בעת ובעונה אחת.
מה יהיה עם כל ה"מתנדנדים" ? ש"מזדיינים עם בנים אבל אוהבים בנות"... כמה עצוב... כמה פתטי...
חזק ואמץ.
[ליצירה]
אני רוצה להגיד
שזה פשוט שווה המלצה !
כמו הרבה דברים, לדעתי, של גיל (למרות שהוא לא מסכים איתי בד"כ).
כל כך מעט נכתב בנושא, וזה דווקא כל כך רלוונטי במיוחד לנו, כותבי השירה באינטרנט.
בהקשר זה, הייתי לא מזמן בכנס על שירה מקוונת, וחולקו שם דוגמאות של ז'אנר שירה-אינטרנטית. זה די מגניב.
וגם - דנו שם בסוגיה הפיזית של כתיבה על מחשב. זלי גורביץ', משורר ואנתרופולוג, טען שזה משנה את כל יחסי הכוחות, שכן בכתיבה רגילה רוכן המשורר מעל הדף, וכמו כובש אותו, ואילו במחשב זה קצת כמו לחזור לציורי המערות, כשיצרו במאונך, והוא מרגיש לפעמים כאילו המסך שניצב מולו אפילו קצת מאיים.
גם לעניין ההיסוס עם העט מעל הנייר, ההתחלה של כתיבה והמחיקה הוא התייחס, בניגוד להקלדה והמחיקה במחשב.
אולי זה נשמע קצת תמוה, אבל אני מניח שיש אי אילו השלכות פסיכולוגיות לעניין הפיזי הזה.
תגובות