[ליצירה]
איזה יופי של שיר ! כיף לקרוא אותו שוב ושוב.
הוא בנוי מאד נכון ונגמר בזמן ובמקום הנכונים.
אפשר לקרוא שָבַת או שַבָּת, ואת המשמעות של "הוא" בהתאם...
ולגבי ההתחלה - לפחות עבורי היא מתארת מצב של כל בוקר מבקרי השבוע :)
ארז.
[ליצירה]
הצצה אקסקלוסיבית לרגעי המשבר של הוגה הצורה ?
בקיצור, בא לך להקיא כבר מהיפרגלוקוזה שהשירים שלנו גורמים לך...
אין מה לעשות - זה משקל השליחות.
אהבתי :)
[ליצירה]
תודה למגיבים!
שמח לראות ששיר לא חדש פתאום צף ומקבל תגובות, אז קודם כל תודה.
ועכשיו תשובות :) -
רויטל - למוד = למדוד. פשוט צורה אחרת. לאמוד זה במשמעות אחרת, של להעריך.
זהירות שביר - מסכים איתך שזה שיר סתמי וגיבובי! אם תשים לב לנושא השיר, הרי הוא מדבר על בלבול מסוים שהכתיבה יוצרת אצל היוצר. מסכים שהבית השני לא כל כך טוב (אחרי הנקודתיים). אבל יש קשר בין הבתים: בבית הראשון רוצה הדובר להיות בעל שליטה על שיריו, לדעת את עתידם וכו', ובבית השני הוא מודה בחולשה - השירים הם ששולטים בו ולא להיפך.
וכל שאר המחמיאים - תודה.
[ליצירה]
בגני נטעתיך
את אכן צודקת, וזה לא מוזר בכלל, ולא מקרי, ולא טעות. זה גם לא בדיוק התשתית של השיר, זו רק ההתחלה - והוא משובץ בשירים רבים של נעמי. ועם זאת, ידועה הערצתה ואהבתה של נעמי לשירת רחל, היא הלחינה וביצעה רבים משירי המשוררת - כולל את "בגני נטעתיך" - ולדעתי להצליח להלחין שיר של מישהו אחר בצורה כה נשגבת מצביע על חיבור עצום אליו (הגם שהוא אינו בעולם מזמן), וגם הרבה יותר קשה מאשר שיר שלך עצמך. בנוסף, היא קבורה לא רחוק מרחל... כך שהרגשתי שאין מתאים מזה.
[ליצירה]
מהמם
באמת שיר נוגע ומקסים ורומנטי ומרגש.
תהיתי האם להעיר הערה כלשהי והחלטתי תחילה שלא, כי אני לא אוהב את כל המייעצים מה לשנות ואיך, אבל ראיתי שמיגה הקדימה ולקחה לי את המילים מהפה אז אני מצטרף. יותר מתאים לדבוק בשפה הפיוטית ולכתוב "אהבת נפשי". "איזו מתוקה" בתוך כל הפיוט הזה נשמע כמו פרודיה.
תגובות