[ליצירה]
אני חושבת שהרקפות קצת הולכות לאיבוד בתשליל הזה. אם ממקדים את תשומת הלב בהן הן נראות טוב, אבל עם הסלעים והצמחים ברקע הן מאבדות מהיופי. כדאי לך לנסות שוב מזוית קצת שונה.
רעיון יפה!
[ליצירה]
הזווית הנכונה, השעה הנכונה, הצמח הנכון.
לא מבין גדול אני בנושאים חזותיים אך דבר אחד ייאמר לשבח התמונה:
נסה להשליל את התמונה ופרח הרקפת ייראה כמרגמה.
נהדר לי בעין.
פאתוס.
[ליצירה]
היי, ענק. נראה לי עדיף באמת שתעלה את התשליל, זה יהיה מגניב.
ואם יורשה לי, תשליל מסוג אחר..
תאורה ופוקוס לא משהו. בהיר מדי, הרקפת נבלעת ברקע, והפוקוס הוא בכלל על העלים הירוקים ולא על הפרח.
[ליצירה]
אהבתי כל כך ..
בחסידות יש מושג כזה שאחרי ה"אנחה" מגיע ההתעלות ... המחשת את זה יפה !!!!!
כשאדם נוגע בנקודה הפנימית של האמונה, משם הכל כבר שמח .. הוא מרגיש את עצמו שלם, לא משנה איפה הוא יהיה הרי הוא מחובר לנצח.
תודה ,שירלי
[ליצירה]
יפה מאד
ממש אהבתי את כל הקטע
אבל שתי הערות:
1. היה יכול להיות נחמד להתייחס למספר 0 שהוא המצאה מאוחרת, גילו אותו הרבה אחרי המספרים הטבעיים. הוא המצאה דמיונית. מעניין אותי מה היית כותב על זה.
1.4142135623... לגבי המשפטים בהתחלה - מה הקשר? את השני הצלחתי לקשר לאוטובוס הצפוף, אבל המשפט הראשון? אולי זה קשור לזה ש42 הוא הגימטריא של אוי ואבוי?
[ליצירה]
95
תמיד נפשי היתה בוחרת
מה לכתוב שם בכתורת
הנושאים מגוונים
כל שורה הם משתנים
מה כבר עוד אפשר לכתוב
מעל לראש חרוז רטוב
ואז מישי אחרת באה
וסיפרה שהיא ספרה לה
כל תגובה כאן בשרשור
לא החסירה אף סיפור
ואני בתוך צלחת
לא אטמין ידי בנחת
אשר על כן יצאתי אז
לספור תגובות מראש עד פ"ז
וגיליתי עם רון ושמחה
שמישי פשוט מאוד צדקה
ועד שזמן לכתוב פיניתי
רק לצ"ה מוניתי
כעת בזכות מישי אחרת
אדע לכתוב שם בכותרת
את המספר של התגובה
למען הקל על הספירה
וגיליתי דבר נוסף
עמדתי כאן על הסף
בתגובה שש וארבעים
לפני החצי, חברים.
על כן על פי סימן מובהק
אבוא אל פנים - לא למרחק.
עכשיו אברך את הנועזים
החדשים שתרמו לכאן חרוזים
לא בשמות - שלא אשכח
בטעות מישהו שלא יסלח.