[ליצירה]
109
למרות שכעת עכשיו
לא חג שתאהב מרב
(ואולי בכל זאת תחבב
כי שיחה מלב אל לב
תוכל להעניק לאב היקר
לא רק מבעד לשפוף הקר)
צריך לכתוב לבקשתו
של אורינו ירום הודו
אז הנה הוא זמן שמחתנו
המתאים מאוד לשרשורינו
הכרויות ואירוסין נידונו לרוב
ובחג מתארס חברי הטוב
(טוב, הוא לא הטוב הכי
כמו זה שהוא ממש אחי
אבל גם אותו אני אוהב
מאד מאד מכל הלב)
ואם כבר כאן ארים קולי
שכחתם את מ"פ שלי
(של כולנו הוא, האיש הטוב
אך חרוז צריך לכתוב)
הבטחנו לו את מאה עשרים
כאן באבי השרשורים
ואם נטמון בצלחת ידינו
ולא נכתוב לידידינו
כיצד יכתוב ראשון המגיבים המשוררים
את התגובה הנכבדה המאה ועשרים?
[ליצירה]
אני חולק על ממזר בעניין החזרה על המילים "בין מנחה לערבית" בתחילת ובסוף כל שורה. אני מוצא שזה מוסיף.
אבל אני מסכים אתו שאין תחושה שהמשפט האחרון סוגר את העסק.
וברור שהכוונה לקֶשֶר, ואז צריך להחליף בתולה. מניין הגעת לקריאה קָשָר?
תגובות