[ליצירה]
לא יאומן
השירשור הזה פשוט לא יאומן
בֶעָגָה נאמר - חבל על הזמן
כי למרות שאני עודני רווק
הרצפה כאן בחדר נקייה מאבק
תגובה אחר תגובה ישבתי וקראתי
לרצפה נפלתי ומצחוק התגלגלי
אחד אחד המגיבים הנועזים
הפשילו שרווליהם וחרזו חרוזים
לעיתים מוצלחים לעיתים קצת פחות
אך קרע זה ניתן לאחות
עם קצת אהבה נכסה הפשעים
כפי שכתב כבר אחד הקוראים
למרות שאיני אמון או אומן
באומנות זו, תנו לי זמן
אם קצת התרגלות תרגול ותרגולת
אוכל לחרוז גם שועל עם תרנגולת
חרוזים מרשימת תחביבי היו חסרים
עד שהגעתי לכאן - וראיתי השירים
והרי זה פלא, כמעשה ניסים
לקחתי עט וניירות והכנסתים לכיסים
נטלתי המקלדת ויצאתי למשימה
נחוש להוכיח שאני כלול ברשימה
של אלו המסוגלים לחרוז מילים
בשפת קדשנו, בימים ובלילים
אני מקווה שהוספתי למראה מלא ההוד
של השירשור ששרד כבר שנה ועוד
ומאחל לכולנו שמהרה נשמע
בשמחות של כל הכותבים בבמה
קטנה אך גדולה זו, והלוואי
שיבוא מהרה גואל ולא נאמר עוד וי!
[ליצירה]
[ליצירה]
נו, באמת
ברוך הבא לממזר פרחים
שחזר אלינו לביתו החמים
ופתאום מה זה שאנו שומעים
מפחד הוא מיריות מפני זעם הקוראים
ואיני רוצה להֵיראות טיפש - אך אעיר
שלא הבנתי את זה השיר
חוזר החיל ממלחמת חברון
שמהרה נְיָישבָהּ, אמן, כן יהי רצון
וכותב לנו כאן על פחד מרובים
שלנו, ולא של המחבלים
תנוח דעתך מר פרחים היקר
ידידיך אנו בחם ובקר (נכון זה נשמע משפט של ד"ר סוס?)
אנחנו אתך בכל צעד ושעל
ולא נבגוד, ולא נמעול מעל
רוצים אנו שתנצח שם ת'מלחמה
ותחזור לחרוז חרוזיך לשמה
ובאשר לעלמה הרחוקה מרב
שתחזור מהרה למרות השרב
ודאי שכולנו מלאי תודה
לה ולאביה המשורר הנודע
רק ברכה והצלחה להם נאחל
וגם לנו. מהרה יבוא הגואל
[ליצירה]
123
איזה יופי של מספר
תפסתי לי - זה נהדר
אין לי עכשיו כח וזמן
לחרוז ולשנן שיר קטן
אך אציע ריון מלבב
כדי שממפ"ר לא יעלב
השתדלו מאד, אנא, אנשים
להשאיר לו את המאה חמישים
[ליצירה]
118
שמחתי כאן כל כך לראות
איך השורות פה מתמלאות
ושוב לאחת"מ כולם חוזרים
לתרום בדיחות וחרוזים
הנה כבר זמן מה שציפיתי
וישבתי וחיכיתי
ולשוא, ואני יבש,
אז איך חזוננו יתממש?
להעניק את המאה עשרים
למ"פ, ראשון החברים
וכעת כבר כה קרובים
וכולנו מקווים
שבקרוב בגאון נקרא
תגובה מס' עשרים ומאה...
[ליצירה]
העץ באמת נראה מפחיד, כאילו מאיים על מי שינסה להתקרב.
אבל אני לא שומע את המכשפה, איפה היא?
אני רואה מבט של תקווה בעיני הציפור,
ברקע מנגינה שקטה, אך מתחזקת...
[ליצירה]
כאב לב
העץ לא ננעץ בלב, נכון?
הוא צומח מהלב.
זה המצפון, האדם עוד אוחז בגרזן, אבל לא נותן לעצמו לשכוח את העצים.
עד שלבו נשבר ומצמיח עץ חדש, והאדם לא יודע מאיפה זה בא.
הרעיון תפס אותי חזק. תודה.
[ליצירה]
תודה!!
האמת היא, שהייתי באמצע להכניס לאתר משהו אחר ונכנסתי ל"במשפט אחד" סתם לראות מה זה (אני חדש יחסית ולא מכיר הכל) קראתי כמה, וזה פשוט עלה לי לראש, אז כתבתי והמשכתי הלאה.
מה שנחמד במשפט אחד זה לא רק שאפשר לקרוא אותו מהר - גם אפשר לכתוב אותו מהר...
בכל אופן, באמת לא ציפיתי לכל כך הרבה תגובות טובות. זה בהחלט מוסיף מוטיבציה ליצור. תודה לכם!
תגובות