אני חושבת שהרקפות קצת הולכות לאיבוד בתשליל הזה. אם ממקדים את תשומת הלב בהן הן נראות טוב, אבל עם הסלעים והצמחים ברקע הן מאבדות מהיופי. כדאי לך לנסות שוב מזוית קצת שונה.
רעיון יפה!
[ליצירה]
אני חושבת שהרקפות קצת הולכות לאיבוד בתשליל הזה. אם ממקדים את תשומת הלב בהן הן נראות טוב, אבל עם הסלעים והצמחים ברקע הן מאבדות מהיופי. כדאי לך לנסות שוב מזוית קצת שונה.
רעיון יפה!
[ליצירה]
נו, באמת
ברוך הבא לממזר פרחים
שחזר אלינו לביתו החמים
ופתאום מה זה שאנו שומעים
מפחד הוא מיריות מפני זעם הקוראים
ואיני רוצה להֵיראות טיפש - אך אעיר
שלא הבנתי את זה השיר
חוזר החיל ממלחמת חברון
שמהרה נְיָישבָהּ, אמן, כן יהי רצון
וכותב לנו כאן על פחד מרובים
שלנו, ולא של המחבלים
תנוח דעתך מר פרחים היקר
ידידיך אנו בחם ובקר (נכון זה נשמע משפט של ד"ר סוס?)
אנחנו אתך בכל צעד ושעל
ולא נבגוד, ולא נמעול מעל
רוצים אנו שתנצח שם ת'מלחמה
ותחזור לחרוז חרוזיך לשמה
ובאשר לעלמה הרחוקה מרב
שתחזור מהרה למרות השרב
ודאי שכולנו מלאי תודה
לה ולאביה המשורר הנודע
רק ברכה והצלחה להם נאחל
וגם לנו. מהרה יבוא הגואל
[ליצירה]
מאוד משעשע
וחוץ מאלה שעוצרות בלילה וממשיכות בלעדייך -
יש את אלה שעוצרים בלילה ולא נוסעים לכיוון שלך אבל יקחו אותך אתם שתשני אצלהם, ותמשיכי בבוקר...
[ליצירה]
להוי גלוי וידוע לפניכם
מר לי וצר לי, פרצופי מתאדם
על טעות שנפלה בחרוז קודם
כיון שנרשמתי בשמי המלא
ולא תחת כינוי מזויף [ומעולה]
רשם החבר, אחראי הפרחים
את שמי לעיני כל נוכחים
אך אבוי מה אעשה אני
מעדיף את הכינוי על שמי
אז שיניתי את שמי לא מזמן
ליוסף שמח, מנפתלי פרידמן
ולחבר הפורח שבחרוזו הונצח
השם שעלול בעתיד להשכח
אודה על קבלת הפנים הצוהלת
ונדיבותו בלבי כמו אנציח בשלט
ומעתה כדאי שתדעו
שהוא זה אני ואני זה הוא
תם ונשלם לעת עתה
להתראות לכולכם... [חביתה???]
[ליצירה]
תודה!!
האמת היא, שהייתי באמצע להכניס לאתר משהו אחר ונכנסתי ל"במשפט אחד" סתם לראות מה זה (אני חדש יחסית ולא מכיר הכל) קראתי כמה, וזה פשוט עלה לי לראש, אז כתבתי והמשכתי הלאה.
מה שנחמד במשפט אחד זה לא רק שאפשר לקרוא אותו מהר - גם אפשר לכתוב אותו מהר...
בכל אופן, באמת לא ציפיתי לכל כך הרבה תגובות טובות. זה בהחלט מוסיף מוטיבציה ליצור. תודה לכם!
[ליצירה]
יפה מאד
ממש אהבתי את כל הקטע
אבל שתי הערות:
1. היה יכול להיות נחמד להתייחס למספר 0 שהוא המצאה מאוחרת, גילו אותו הרבה אחרי המספרים הטבעיים. הוא המצאה דמיונית. מעניין אותי מה היית כותב על זה.
1.4142135623... לגבי המשפטים בהתחלה - מה הקשר? את השני הצלחתי לקשר לאוטובוס הצפוף, אבל המשפט הראשון? אולי זה קשור לזה ש42 הוא הגימטריא של אוי ואבוי?
תגובות