[ליצירה]
95
תמיד נפשי היתה בוחרת
מה לכתוב שם בכתורת
הנושאים מגוונים
כל שורה הם משתנים
מה כבר עוד אפשר לכתוב
מעל לראש חרוז רטוב
ואז מישי אחרת באה
וסיפרה שהיא ספרה לה
כל תגובה כאן בשרשור
לא החסירה אף סיפור
ואני בתוך צלחת
לא אטמין ידי בנחת
אשר על כן יצאתי אז
לספור תגובות מראש עד פ"ז
וגיליתי עם רון ושמחה
שמישי פשוט מאוד צדקה
ועד שזמן לכתוב פיניתי
רק לצ"ה מוניתי
כעת בזכות מישי אחרת
אדע לכתוב שם בכותרת
את המספר של התגובה
למען הקל על הספירה
וגיליתי דבר נוסף
עמדתי כאן על הסף
בתגובה שש וארבעים
לפני החצי, חברים.
על כן על פי סימן מובהק
אבוא אל פנים - לא למרחק.
עכשיו אברך את הנועזים
החדשים שתרמו לכאן חרוזים
לא בשמות - שלא אשכח
בטעות מישהו שלא יסלח.
[ליצירה]
יפה מאד
ממש אהבתי את כל הקטע
אבל שתי הערות:
1. היה יכול להיות נחמד להתייחס למספר 0 שהוא המצאה מאוחרת, גילו אותו הרבה אחרי המספרים הטבעיים. הוא המצאה דמיונית. מעניין אותי מה היית כותב על זה.
1.4142135623... לגבי המשפטים בהתחלה - מה הקשר? את השני הצלחתי לקשר לאוטובוס הצפוף, אבל המשפט הראשון? אולי זה קשור לזה ש42 הוא הגימטריא של אוי ואבוי?
[ליצירה]
מי את מי?
זה נראה שהיד מנסה לתת מדמה לצמח, שחסר לו קצת, והוא לא מוכן לקבל.
הצמח מסמל את מי שמעדיף למות על פני עזרה משונאו.
קטן, אז לא רואים כל כך.
תגובות