עומר, התכוונת לזה?
הרעיון של דמות שיוצאת מהדף מוכר, מיבלאש שכללה אותו ושיסתה את הדמות בצייר. אבל משהו מוזר - רק הדרקון נראה 'אמיתי', ובקושי רואים שהוא יצא מהדף (רק קצה הזנב נראה שטוח). היד נראית דוממת, האגודל דק מדי, העט מונח על היד במקום שהיא תאחוז בו, צנצנת הדיו והקלף שטוחים ומרחפים באוויר.
אולי הרעיון הפוך - הדרקון הוא האמיתי, והצייר מלאכותי. הצייר מנסה 'ללכוד' את הדרקון על הנייר כדי להפוך לאמיתי (ולכן אי אפשר למצוא היום דרקונים, כי כולם נעולים בתוך ציור)
איזה יופי!
מסכימה אם מה שישי כתב -
אכן פרי עטו של היוצר חי וקיים יותר ממנו!
ושם היצירה הולם אותה בשלמות!
(למרות שקצת הפריע לי שהוא באנגלית - אבל זו אני ושיגעון הדבקות בעברית שלי...)
בנוסף לדברים שכתבו לפני, נראה לי שהדרקון שיצא מהיצירה הוא מעין תת מודע דמוני שהיצירה מוציאה לאור, זאת בניגוד לצייר המאופק והמסודר. יש משהו שמאיים ביצירה - אילו שדים היא תעלה, אבל גם משהו גואל וחי.
מצתרף לילד לירי.
הסמל שעל העט, כמו גם הוריאציה שלו על קסת הדיו, הם למיטב ידיעתי סמל שמוצאו מהמזרח הרחוק שמביע את הרעיון שבכל אור יש נקודת חושך ובכל חושך נקודת אור.
כך היוצר שהוא אנושי (=טוב) מצייר דרקון תוקפני (=רע) ואפילו יוצר אותו כי לדרקון יש קיום ממשי.
והרי יומר לא יוצר סתם (אם הוא יוצר אמיתי) הוא יוצר מתוכו, כך שהדרקון קיים למעשה בתוך היוצר, הרע קיים בטוב, ולעומת זאת הדרקון נוצר ע"י הטוב כך שחייב להתקיים גם בו משהו טוב, ולכן הסמל (ולא, לא איכפת לי אם התכוונת לזה P: )
ולכן הדרקון היה קיים גם קודם בתת מודע של היוצר...
ואם מישהו קיבל כאב ראש מהתגובה שלי גם לו מגיע כזה P:
[ליצירה]
עומר, התכוונת לזה?
הרעיון של דמות שיוצאת מהדף מוכר, מיבלאש שכללה אותו ושיסתה את הדמות בצייר. אבל משהו מוזר - רק הדרקון נראה 'אמיתי', ובקושי רואים שהוא יצא מהדף (רק קצה הזנב נראה שטוח). היד נראית דוממת, האגודל דק מדי, העט מונח על היד במקום שהיא תאחוז בו, צנצנת הדיו והקלף שטוחים ומרחפים באוויר.
אולי הרעיון הפוך - הדרקון הוא האמיתי, והצייר מלאכותי. הצייר מנסה 'ללכוד' את הדרקון על הנייר כדי להפוך לאמיתי (ולכן אי אפשר למצוא היום דרקונים, כי כולם נעולים בתוך ציור)
[ליצירה]
איזה יופי!
מסכימה אם מה שישי כתב -
אכן פרי עטו של היוצר חי וקיים יותר ממנו!
ושם היצירה הולם אותה בשלמות!
(למרות שקצת הפריע לי שהוא באנגלית - אבל זו אני ושיגעון הדבקות בעברית שלי...)
[ליצירה]
השדים
בנוסף לדברים שכתבו לפני, נראה לי שהדרקון שיצא מהיצירה הוא מעין תת מודע דמוני שהיצירה מוציאה לאור, זאת בניגוד לצייר המאופק והמסודר. יש משהו שמאיים ביצירה - אילו שדים היא תעלה, אבל גם משהו גואל וחי.
[ליצירה]
טוב, אז מצד ימין למעלה - "לביא זוהר", "סומסום הפתח", "נמלה" ו "כרובי". "קנטאור", "ירושלמי", "בוסקילה", "אוסף טרמפיסטים", "צל של עצמי", "ישי שור" (בתוך "דוידס", אבל לא רואים בגלל הסריקה.. ) "ממזר פרחים", "מרק דגים", "ציידת חלומות", "עוף עם פלאפון", "wild rose, "דב (אביב וסתיו)", "החתלתול של שרדינגר", "יוסף שמח" ובפינה למטה - "אחת מהצד".
המשך שבוע טוב....
[ליצירה]
מַההההההה
ציידת, לא יכולתי שלא להגיב להערתך - העולם והבריאות ניתנו לאדם לשימושו, תפתחי את הספר... כמובן שהשימוש צריך להיות מתחשב, חכם, לא מזיק, והייתי אפילו אומרת "אוהב", אבל בטח שלא באנו לעולם הזה לשמור ולשמר את כל הסובב אותנו כבמוזאון- מנקים את האבק שמעל הזכוכיות... והיש שימוש יותר עילאי לחומר חי מאשר להיות חלק ביצירת אומנות?! אז ל-מה כן מוצדק להשתמש בחומרים לדעתך?
אגב, חיים, הברק זה שמן זית או סתם פוליש?
אחלה כבשה. מה הגודל?
[ליצירה]
יוסף, רעיון נחמד, אבל באמת התכוונתי לצד האפל יותר של משמעות הציור.
הקליפה החיצונית מתה, המבט הריק, כשכל מה שנשאר בפנים הוא דבר לא כ"כ חביב, שאחרי הרבה זמן כלוא חייב לצאת החוצה, ע"י שבירת המוסכמות, סידוק של המציאות כפי שהייתה מוכרת...
אבל גישה חיובית זה תמיד עדיף, אהבתי, תודה.
מיכל.
תגובות