עומר, התכוונת לזה?
הרעיון של דמות שיוצאת מהדף מוכר, מיבלאש שכללה אותו ושיסתה את הדמות בצייר. אבל משהו מוזר - רק הדרקון נראה 'אמיתי', ובקושי רואים שהוא יצא מהדף (רק קצה הזנב נראה שטוח). היד נראית דוממת, האגודל דק מדי, העט מונח על היד במקום שהיא תאחוז בו, צנצנת הדיו והקלף שטוחים ומרחפים באוויר.
אולי הרעיון הפוך - הדרקון הוא האמיתי, והצייר מלאכותי. הצייר מנסה 'ללכוד' את הדרקון על הנייר כדי להפוך לאמיתי (ולכן אי אפשר למצוא היום דרקונים, כי כולם נעולים בתוך ציור)
איזה יופי!
מסכימה אם מה שישי כתב -
אכן פרי עטו של היוצר חי וקיים יותר ממנו!
ושם היצירה הולם אותה בשלמות!
(למרות שקצת הפריע לי שהוא באנגלית - אבל זו אני ושיגעון הדבקות בעברית שלי...)
בנוסף לדברים שכתבו לפני, נראה לי שהדרקון שיצא מהיצירה הוא מעין תת מודע דמוני שהיצירה מוציאה לאור, זאת בניגוד לצייר המאופק והמסודר. יש משהו שמאיים ביצירה - אילו שדים היא תעלה, אבל גם משהו גואל וחי.
מצתרף לילד לירי.
הסמל שעל העט, כמו גם הוריאציה שלו על קסת הדיו, הם למיטב ידיעתי סמל שמוצאו מהמזרח הרחוק שמביע את הרעיון שבכל אור יש נקודת חושך ובכל חושך נקודת אור.
כך היוצר שהוא אנושי (=טוב) מצייר דרקון תוקפני (=רע) ואפילו יוצר אותו כי לדרקון יש קיום ממשי.
והרי יומר לא יוצר סתם (אם הוא יוצר אמיתי) הוא יוצר מתוכו, כך שהדרקון קיים למעשה בתוך היוצר, הרע קיים בטוב, ולעומת זאת הדרקון נוצר ע"י הטוב כך שחייב להתקיים גם בו משהו טוב, ולכן הסמל (ולא, לא איכפת לי אם התכוונת לזה P: )
ולכן הדרקון היה קיים גם קודם בתת מודע של היוצר...
ואם מישהו קיבל כאב ראש מהתגובה שלי גם לו מגיע כזה P:
[ליצירה]
עומר, התכוונת לזה?
הרעיון של דמות שיוצאת מהדף מוכר, מיבלאש שכללה אותו ושיסתה את הדמות בצייר. אבל משהו מוזר - רק הדרקון נראה 'אמיתי', ובקושי רואים שהוא יצא מהדף (רק קצה הזנב נראה שטוח). היד נראית דוממת, האגודל דק מדי, העט מונח על היד במקום שהיא תאחוז בו, צנצנת הדיו והקלף שטוחים ומרחפים באוויר.
אולי הרעיון הפוך - הדרקון הוא האמיתי, והצייר מלאכותי. הצייר מנסה 'ללכוד' את הדרקון על הנייר כדי להפוך לאמיתי (ולכן אי אפשר למצוא היום דרקונים, כי כולם נעולים בתוך ציור)
[ליצירה]
איזה יופי!
מסכימה אם מה שישי כתב -
אכן פרי עטו של היוצר חי וקיים יותר ממנו!
ושם היצירה הולם אותה בשלמות!
(למרות שקצת הפריע לי שהוא באנגלית - אבל זו אני ושיגעון הדבקות בעברית שלי...)
[ליצירה]
השדים
בנוסף לדברים שכתבו לפני, נראה לי שהדרקון שיצא מהיצירה הוא מעין תת מודע דמוני שהיצירה מוציאה לאור, זאת בניגוד לצייר המאופק והמסודר. יש משהו שמאיים ביצירה - אילו שדים היא תעלה, אבל גם משהו גואל וחי.
[ליצירה]
אהבתי מאוד את הרעיון, רק חשבתי שהסוף קצת נקטע. למרות הכוונה הברורה לפונץ' ליין חזק, לדעתי זה מחייב אם כן איזשהו רמז לפני זה. נותר מצב של ניתוק גמור בין הסיפור שזרם יפה, לשתי המשפטים האחרונים, אולי כדאי להכניס איזושהי סיבה לזה שאין שם אלוקים.
לדעתי.
[ליצירה]
הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן.
כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל.
"אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים.
אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח.
[ליצירה]
זו הייתה התנסות עם צבעי פאנדה, אז עוד לא שלטתי כ"כ בטכניקה ולכן הפרטים הקטנים לא מדוייקים, אבל מסכימה שהצבע מאוד עזר להעביר את הרעיון.
ממש תודה.
תגובות