[ליצירה]
נו, באמת
ברוך הבא לממזר פרחים
שחזר אלינו לביתו החמים
ופתאום מה זה שאנו שומעים
מפחד הוא מיריות מפני זעם הקוראים
ואיני רוצה להֵיראות טיפש - אך אעיר
שלא הבנתי את זה השיר
חוזר החיל ממלחמת חברון
שמהרה נְיָישבָהּ, אמן, כן יהי רצון
וכותב לנו כאן על פחד מרובים
שלנו, ולא של המחבלים
תנוח דעתך מר פרחים היקר
ידידיך אנו בחם ובקר (נכון זה נשמע משפט של ד"ר סוס?)
אנחנו אתך בכל צעד ושעל
ולא נבגוד, ולא נמעול מעל
רוצים אנו שתנצח שם ת'מלחמה
ותחזור לחרוז חרוזיך לשמה
ובאשר לעלמה הרחוקה מרב
שתחזור מהרה למרות השרב
ודאי שכולנו מלאי תודה
לה ולאביה המשורר הנודע
רק ברכה והצלחה להם נאחל
וגם לנו. מהרה יבוא הגואל
[ליצירה]
אוי אוי אוי
אתה ממזר...
כמה רחוק הלכת בשביל זה, תגיד לי?...
יש דבר כזה אצלך בשכונה.
(אני מקווה שאתה מכיר אותה טוב מספיק בשביל לדעת על מה אני מדבר...)
עניי עירך קודמים...
[ליצירה]
רעיון נהדר
האדם כל כך קשור לאדמה, כל כך מחובר לשורשים.
וקשה לעקור את השורשים, קשה. כואב.
עם זאת הוא צריך ללכת. על האדם להתקדם, אדם לא יכול להשאר נעוץ במקום אחד, גם אם זה נחמד. אדם הוא יצור מהלך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"
עם הכאב האדם מכריח את עצמו לעקור את השורשים כדי שיוכל להתקדם, להתפתח.
מסר חשוב.
ציור יפה.
[ליצירה]
יפה, שרואים אופטימיות עם כל העצב.
בצפייה לישועה...
[ליצירה]
[ליצירה]
בתש, היית הרי במפגש סוכות, איך לא שמעת את הסיפור של אלדר בוסקילה?
זו תמונה ממש כיפית. אולי אני אתלה אותה על הדלת של החדר שלי. או, הייתי תולה אילו זה היה שייך, אבל לא.
אבל אחלה תמונה.
זה מגניב להסתכל עליה ולזהות ת'אנשים.
ואהבתי ת'קטע ששמו אותי בכותרת.
:)
תגובות