.JPG)
שמים
יוסף שמח
-
חיבר פירוש מקיף על מגילת יהוגמגמש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] 109 למרות שכעת עכשיו לא חג שתאהב מרב (ואולי בכל זאת תחבב כי שיחה מלב אל לב תוכל להעניק לאב היקר לא רק מבעד לשפוף הקר) צריך לכתוב לבקשתו של אורינו ירום הודו אז הנה הוא זמן שמחתנו המתאים מאוד לשרשורינו הכרויות ואירוסין נידונו לרוב ובחג מתארס חברי הטוב (טוב, הוא לא הטוב הכי כמו זה שהוא ממש אחי אבל גם אותו אני אוהב מאד מאד מכל הלב) ואם כבר כאן ארים קולי שכחתם את מ"פ שלי (של כולנו הוא, האיש הטוב אך חרוז צריך לכתוב) הבטחנו לו את מאה עשרים כאן באבי השרשורים ואם נטמון בצלחת ידינו ולא נכתוב לידידינו כיצד יכתוב ראשון המגיבים המשוררים את התגובה הנכבדה המאה ועשרים? [ליצירה]
- [ליצירה] טוב להודות וטוב לקרוא מה שכתבת... תודה ;) [ליצירה]
- [ליצירה] את לא מכירה אותו הוא לא למד עברית, מה שכתבתי זה פשוט ציטוט, כך זה קרה... סתם, תודה תיקנתי. אני נוטה שלא לשים לב כל כך לדברים כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נהדר האדם כל כך קשור לאדמה, כל כך מחובר לשורשים. וקשה לעקור את השורשים, קשה. כואב. עם זאת הוא צריך ללכת. על האדם להתקדם, אדם לא יכול להשאר נעוץ במקום אחד, גם אם זה נחמד. אדם הוא יצור מהלך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" עם הכאב האדם מכריח את עצמו לעקור את השורשים כדי שיוכל להתקדם, להתפתח. מסר חשוב. ציור יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) זה מצחיק. יפה שאתה מנסה לראות את הסיפור מנקודת מבטם של הנתונים למרותך. אולי יום אחד תהיה מלך ישראל בזכות זה, מי יודע?... [ליצירה]
- [ליצירה] בעצם, כולנו חיילים של מלך מלכי המלכים. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מבחינה לשונית עדיף כנראה שאתה מסתכל כנל"ד ישראל לא מתבדח, הוא ציני יש אנשים עם אשליות, צאו מזה. הוא מקצין, כמובן. האור בקצה המנהרה יכול להיות טוב ויכול להיות רע. כדברי מ י ב ל א ש. אבל כולם מניחים שאור בקצה המנהרה זה טוב, לפחות תדעו שאתם לא יודעים... [ליצירה]
- [ליצירה] מענין לפני שקראתי את התגובות חשבתי שהכוונה שאהבה זה דבר אמיתי. מסתבר שלא זו היתה הכוונה. משפט יפה, בכל זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] 95 תמיד נפשי היתה בוחרת מה לכתוב שם בכתורת הנושאים מגוונים כל שורה הם משתנים מה כבר עוד אפשר לכתוב מעל לראש חרוז רטוב ואז מישי אחרת באה וסיפרה שהיא ספרה לה כל תגובה כאן בשרשור לא החסירה אף סיפור ואני בתוך צלחת לא אטמין ידי בנחת אשר על כן יצאתי אז לספור תגובות מראש עד פ"ז וגיליתי עם רון ושמחה שמישי פשוט מאוד צדקה ועד שזמן לכתוב פיניתי רק לצ"ה מוניתי כעת בזכות מישי אחרת אדע לכתוב שם בכותרת את המספר של התגובה למען הקל על הספירה וגיליתי דבר נוסף עמדתי כאן על הסף בתגובה שש וארבעים לפני החצי, חברים. על כן על פי סימן מובהק אבוא אל פנים - לא למרחק. עכשיו אברך את הנועזים החדשים שתרמו לכאן חרוזים לא בשמות - שלא אשכח בטעות מישהו שלא יסלח. [ליצירה]
- [ליצירה] טעות מצערת נראה שאורי קצת נחפז להגן על היקר לו אף מפז כוונתי ודאי לפרטיות שנשמרה ללא לאות ועתה בבוקר צח [אולי היה זה ערב זך?] בטעות המשורר חרז היכן הוא מתגורר הן לא מ. זר פרחים גילה לאן לשלוח חבילה ההפך כאן הוא הנכון אכתוב את זאת בבטחון אורי סתם רצה לחרוז אולי מיהר גם לארוז ולכן שיינקין כתב כשהתכוון לבית מרב לא היה כאן רמז כלל רק חרוז תמים ודל ובאותה מידה, או בכפליים יכל לכתוב ירושלים אך החרוז עליו העיב לבחור בצפון תל אביב ואורי אז בחפזונו להסתיר את ארמונו גילה קבל עם ועדה שיש צדק בחריזה וכך יצא שהוא עצמו הסגיר אלינו את מיקומו לא לחינם אחד טען "החיפזון מן השטן" ובמחילה נעבור נושא מיצינו כבר ת'ענין הזה רציתי להגיד לכם רק משהו לגבי השם נכון שכאן ובעוד הרבה מקומות, אני קצת מתחזה וכותב לי בשם עט ולא השם שְלי באמת למרות שיש לכך סיבה יש לי החלטה די חשובה והיא שלא אסתיר בכח ולא בשכל ולא במח את זהותי, אלא אנסה ולא נורא אם יתגלה איני נוטר טינה או כעס רצון לנקום, להשיב לו מעש אני שמח על כל מה שקרה ואשתדל רק להוסיף שמחה אני רוצה עוד להתנצל בפני כל מי שהתעצל ודילג שורה או שתיים וחיפש קצת בשוליים מילה שלי על שידוכים על שאיפות וחיכוכים על כלות וחתנים שכאן עוברים ומתכננים את חופתם עם השלובים בדתיים של השכנים אך לי יש כלל מול המחשב - לא מבין, אז לא כותב! נ.ב. אם כבר כל הדתיים השתלבו בחוק מתאים נראה אם זה אכן יפעל - מי אותי מכיר בכלל? [ליצירה]
תגובות