[ליצירה]
118
שמחתי כאן כל כך לראות
איך השורות פה מתמלאות
ושוב לאחת"מ כולם חוזרים
לתרום בדיחות וחרוזים
הנה כבר זמן מה שציפיתי
וישבתי וחיכיתי
ולשוא, ואני יבש,
אז איך חזוננו יתממש?
להעניק את המאה עשרים
למ"פ, ראשון החברים
וכעת כבר כה קרובים
וכולנו מקווים
שבקרוב בגאון נקרא
תגובה מס' עשרים ומאה...
[ליצירה]
141
יפה, אני רואה שקלעתי בול
לו ניחשתי אחרת היה פה בלבול
בכל אופן אני כתיכוניסט מבוגר
הייתי דואג לצעירים בעבר
כעת, צעיר - שהוא כבר בוגר
הראה לי שהוא מנסה להתחבר
לאלה שלא יכירו את ימיו הראשונים
של המוסד שהקמנו לפני שנים
היתה לו רשימה של הנכנסים לא מכבר
כפי שהייתי נוהג להשיג בעבר
וכך בדקנו בשמות החדשים
אם יש מכרים בין האנשים
כך עליתי במקרה על מיקומו של הבן
אי"ה יעמוד באתגר ולא יסבן
בע"ה עוד נפגש הוא ואני
כשאלך עם הנ"ל לביקור השנתי
ואולי אם תנוח לי רוח טובה
יותר ביקורים אערוך בישיבה
זה הסיפור, ממש בקצרה
שבת שלום, ושנת אורה
[ליצירה]
יפה מאד
ממש אהבתי את כל הקטע
אבל שתי הערות:
1. היה יכול להיות נחמד להתייחס למספר 0 שהוא המצאה מאוחרת, גילו אותו הרבה אחרי המספרים הטבעיים. הוא המצאה דמיונית. מעניין אותי מה היית כותב על זה.
1.4142135623... לגבי המשפטים בהתחלה - מה הקשר? את השני הצלחתי לקשר לאוטובוס הצפוף, אבל המשפט הראשון? אולי זה קשור לזה ש42 הוא הגימטריא של אוי ואבוי?
[ליצירה]
נו, באמת
ברוך הבא לממזר פרחים
שחזר אלינו לביתו החמים
ופתאום מה זה שאנו שומעים
מפחד הוא מיריות מפני זעם הקוראים
ואיני רוצה להֵיראות טיפש - אך אעיר
שלא הבנתי את זה השיר
חוזר החיל ממלחמת חברון
שמהרה נְיָישבָהּ, אמן, כן יהי רצון
וכותב לנו כאן על פחד מרובים
שלנו, ולא של המחבלים
תנוח דעתך מר פרחים היקר
ידידיך אנו בחם ובקר (נכון זה נשמע משפט של ד"ר סוס?)
אנחנו אתך בכל צעד ושעל
ולא נבגוד, ולא נמעול מעל
רוצים אנו שתנצח שם ת'מלחמה
ותחזור לחרוז חרוזיך לשמה
ובאשר לעלמה הרחוקה מרב
שתחזור מהרה למרות השרב
ודאי שכולנו מלאי תודה
לה ולאביה המשורר הנודע
רק ברכה והצלחה להם נאחל
וגם לנו. מהרה יבוא הגואל
תגובות