[ליצירה]
טעות מצערת
נראה שאורי קצת נחפז
להגן על היקר לו אף מפז
כוונתי ודאי לפרטיות
שנשמרה ללא לאות
ועתה בבוקר צח
[אולי היה זה ערב זך?]
בטעות המשורר
חרז היכן הוא מתגורר
הן לא מ. זר פרחים גילה
לאן לשלוח חבילה
ההפך כאן הוא הנכון
אכתוב את זאת בבטחון
אורי סתם רצה לחרוז
אולי מיהר גם לארוז
ולכן שיינקין כתב
כשהתכוון לבית מרב
לא היה כאן רמז כלל
רק חרוז תמים ודל
ובאותה מידה, או בכפליים
יכל לכתוב ירושלים
אך החרוז עליו העיב
לבחור בצפון תל אביב
ואורי אז בחפזונו
להסתיר את ארמונו
גילה קבל עם ועדה
שיש צדק בחריזה
וכך יצא שהוא עצמו
הסגיר אלינו את מיקומו
לא לחינם אחד טען
"החיפזון מן השטן"
ובמחילה נעבור נושא
מיצינו כבר ת'ענין הזה
רציתי להגיד לכם
רק משהו לגבי השם
נכון שכאן ובעוד הרבה
מקומות, אני קצת מתחזה
וכותב לי בשם עט
ולא השם שְלי באמת
למרות שיש לכך סיבה
יש לי החלטה די חשובה
והיא שלא אסתיר בכח
ולא בשכל ולא במח
את זהותי, אלא אנסה
ולא נורא אם יתגלה
איני נוטר טינה או כעס
רצון לנקום, להשיב לו מעש
אני שמח על כל מה שקרה
ואשתדל רק להוסיף שמחה
אני רוצה עוד להתנצל
בפני כל מי שהתעצל
ודילג שורה או שתיים
וחיפש קצת בשוליים
מילה שלי על שידוכים
על שאיפות וחיכוכים
על כלות וחתנים
שכאן עוברים ומתכננים
את חופתם עם השלובים
בדתיים של השכנים
אך לי יש כלל מול המחשב -
לא מבין, אז לא כותב!
נ.ב.
אם כבר כל הדתיים
השתלבו בחוק מתאים
נראה אם זה אכן יפעל -
מי אותי מכיר בכלל?
[ליצירה]
נו, באמת
ברוך הבא לממזר פרחים
שחזר אלינו לביתו החמים
ופתאום מה זה שאנו שומעים
מפחד הוא מיריות מפני זעם הקוראים
ואיני רוצה להֵיראות טיפש - אך אעיר
שלא הבנתי את זה השיר
חוזר החיל ממלחמת חברון
שמהרה נְיָישבָהּ, אמן, כן יהי רצון
וכותב לנו כאן על פחד מרובים
שלנו, ולא של המחבלים
תנוח דעתך מר פרחים היקר
ידידיך אנו בחם ובקר (נכון זה נשמע משפט של ד"ר סוס?)
אנחנו אתך בכל צעד ושעל
ולא נבגוד, ולא נמעול מעל
רוצים אנו שתנצח שם ת'מלחמה
ותחזור לחרוז חרוזיך לשמה
ובאשר לעלמה הרחוקה מרב
שתחזור מהרה למרות השרב
ודאי שכולנו מלאי תודה
לה ולאביה המשורר הנודע
רק ברכה והצלחה להם נאחל
וגם לנו. מהרה יבוא הגואל
[ליצירה]
רעיון נהדר
האדם כל כך קשור לאדמה, כל כך מחובר לשורשים.
וקשה לעקור את השורשים, קשה. כואב.
עם זאת הוא צריך ללכת. על האדם להתקדם, אדם לא יכול להשאר נעוץ במקום אחד, גם אם זה נחמד. אדם הוא יצור מהלך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"
עם הכאב האדם מכריח את עצמו לעקור את השורשים כדי שיוכל להתקדם, להתפתח.
מסר חשוב.
ציור יפה.
[ליצירה]
152
חזרתי רק לרגע, חשבתי
ראיתי שיש פעילות ושמחתי
עוד חרוזים ממזר אורי מבקש
ולחזר במחשב כי בחיים קצת יבש
סוף סוף חזר לממזי כבודו הרמוס
וחרז תגובה 150 לשרשור העמוס
אין למ"פ מתחרה, אף לא אני
אך אפשר לבקש המקום השני?