[ליצירה]
טעות מצערת
נראה שאורי קצת נחפז
להגן על היקר לו אף מפז
כוונתי ודאי לפרטיות
שנשמרה ללא לאות
ועתה בבוקר צח
[אולי היה זה ערב זך?]
בטעות המשורר
חרז היכן הוא מתגורר
הן לא מ. זר פרחים גילה
לאן לשלוח חבילה
ההפך כאן הוא הנכון
אכתוב את זאת בבטחון
אורי סתם רצה לחרוז
אולי מיהר גם לארוז
ולכן שיינקין כתב
כשהתכוון לבית מרב
לא היה כאן רמז כלל
רק חרוז תמים ודל
ובאותה מידה, או בכפליים
יכל לכתוב ירושלים
אך החרוז עליו העיב
לבחור בצפון תל אביב
ואורי אז בחפזונו
להסתיר את ארמונו
גילה קבל עם ועדה
שיש צדק בחריזה
וכך יצא שהוא עצמו
הסגיר אלינו את מיקומו
לא לחינם אחד טען
"החיפזון מן השטן"
ובמחילה נעבור נושא
מיצינו כבר ת'ענין הזה
רציתי להגיד לכם
רק משהו לגבי השם
נכון שכאן ובעוד הרבה
מקומות, אני קצת מתחזה
וכותב לי בשם עט
ולא השם שְלי באמת
למרות שיש לכך סיבה
יש לי החלטה די חשובה
והיא שלא אסתיר בכח
ולא בשכל ולא במח
את זהותי, אלא אנסה
ולא נורא אם יתגלה
איני נוטר טינה או כעס
רצון לנקום, להשיב לו מעש
אני שמח על כל מה שקרה
ואשתדל רק להוסיף שמחה
אני רוצה עוד להתנצל
בפני כל מי שהתעצל
ודילג שורה או שתיים
וחיפש קצת בשוליים
מילה שלי על שידוכים
על שאיפות וחיכוכים
על כלות וחתנים
שכאן עוברים ומתכננים
את חופתם עם השלובים
בדתיים של השכנים
אך לי יש כלל מול המחשב -
לא מבין, אז לא כותב!
נ.ב.
אם כבר כל הדתיים
השתלבו בחוק מתאים
נראה אם זה אכן יפעל -
מי אותי מכיר בכלל?
[ליצירה]
109
למרות שכעת עכשיו
לא חג שתאהב מרב
(ואולי בכל זאת תחבב
כי שיחה מלב אל לב
תוכל להעניק לאב היקר
לא רק מבעד לשפוף הקר)
צריך לכתוב לבקשתו
של אורינו ירום הודו
אז הנה הוא זמן שמחתנו
המתאים מאוד לשרשורינו
הכרויות ואירוסין נידונו לרוב
ובחג מתארס חברי הטוב
(טוב, הוא לא הטוב הכי
כמו זה שהוא ממש אחי
אבל גם אותו אני אוהב
מאד מאד מכל הלב)
ואם כבר כאן ארים קולי
שכחתם את מ"פ שלי
(של כולנו הוא, האיש הטוב
אך חרוז צריך לכתוב)
הבטחנו לו את מאה עשרים
כאן באבי השרשורים
ואם נטמון בצלחת ידינו
ולא נכתוב לידידינו
כיצד יכתוב ראשון המגיבים המשוררים
את התגובה הנכבדה המאה ועשרים?
[ליצירה]
העץ באמת נראה מפחיד, כאילו מאיים על מי שינסה להתקרב.
אבל אני לא שומע את המכשפה, איפה היא?
אני רואה מבט של תקווה בעיני הציפור,
ברקע מנגינה שקטה, אך מתחזקת...