[ליצירה]
אוי, אוי.
יהי רצון שמסירות הנפש של מגיני הארץ יֵראה לפני ה' ויגאל אותנו במהרה...
לעידוד, הנה משהו שתלו אצלנו -
ילקוט שמעוני שמות - פרק כ - רמז רצב:
"ר' נתן אומר לאוהבי ולשומרי מצותי אלו שהן יושבין בארץ ישראל ונותנים נפשם על כל המצות. 'מה לך יוצא ליהרג?' 'על שמלתי את בני.' 'מה לך יוצא לישרף?' 'על שקריתי בתורה.' 'מה לך יוצא ליצלב?' 'על שאכלתי מצה.' 'מה לך לוקה מאה פרגול?' 'על שנטלתי את הלולב.' ואומר: 'אשר הוכיתי בית מאהבי' - המכות האַלַה גרמו לי לאהוב לאבי שבשמים:"
[ליצירה]
לא יאומן
השירשור הזה פשוט לא יאומן
בֶעָגָה נאמר - חבל על הזמן
כי למרות שאני עודני רווק
הרצפה כאן בחדר נקייה מאבק
תגובה אחר תגובה ישבתי וקראתי
לרצפה נפלתי ומצחוק התגלגלי
אחד אחד המגיבים הנועזים
הפשילו שרווליהם וחרזו חרוזים
לעיתים מוצלחים לעיתים קצת פחות
אך קרע זה ניתן לאחות
עם קצת אהבה נכסה הפשעים
כפי שכתב כבר אחד הקוראים
למרות שאיני אמון או אומן
באומנות זו, תנו לי זמן
אם קצת התרגלות תרגול ותרגולת
אוכל לחרוז גם שועל עם תרנגולת
חרוזים מרשימת תחביבי היו חסרים
עד שהגעתי לכאן - וראיתי השירים
והרי זה פלא, כמעשה ניסים
לקחתי עט וניירות והכנסתים לכיסים
נטלתי המקלדת ויצאתי למשימה
נחוש להוכיח שאני כלול ברשימה
של אלו המסוגלים לחרוז מילים
בשפת קדשנו, בימים ובלילים
אני מקווה שהוספתי למראה מלא ההוד
של השירשור ששרד כבר שנה ועוד
ומאחל לכולנו שמהרה נשמע
בשמחות של כל הכותבים בבמה
קטנה אך גדולה זו, והלוואי
שיבוא מהרה גואל ולא נאמר עוד וי!
[ליצירה]
[ליצירה]
אני חולק על ממזר בעניין החזרה על המילים "בין מנחה לערבית" בתחילת ובסוף כל שורה. אני מוצא שזה מוסיף.
אבל אני מסכים אתו שאין תחושה שהמשפט האחרון סוגר את העסק.
וברור שהכוונה לקֶשֶר, ואז צריך להחליף בתולה. מניין הגעת לקריאה קָשָר?