[ליצירה]
להוי גלוי וידוע לפניכם
מר לי וצר לי, פרצופי מתאדם
על טעות שנפלה בחרוז קודם
כיון שנרשמתי בשמי המלא
ולא תחת כינוי מזויף [ומעולה]
רשם החבר, אחראי הפרחים
את שמי לעיני כל נוכחים
אך אבוי מה אעשה אני
מעדיף את הכינוי על שמי
אז שיניתי את שמי לא מזמן
ליוסף שמח, מנפתלי פרידמן
ולחבר הפורח שבחרוזו הונצח
השם שעלול בעתיד להשכח
אודה על קבלת הפנים הצוהלת
ונדיבותו בלבי כמו אנציח בשלט
ומעתה כדאי שתדעו
שהוא זה אני ואני זה הוא
תם ונשלם לעת עתה
להתראות לכולכם... [חביתה???]
[ליצירה]
95
תמיד נפשי היתה בוחרת
מה לכתוב שם בכתורת
הנושאים מגוונים
כל שורה הם משתנים
מה כבר עוד אפשר לכתוב
מעל לראש חרוז רטוב
ואז מישי אחרת באה
וסיפרה שהיא ספרה לה
כל תגובה כאן בשרשור
לא החסירה אף סיפור
ואני בתוך צלחת
לא אטמין ידי בנחת
אשר על כן יצאתי אז
לספור תגובות מראש עד פ"ז
וגיליתי עם רון ושמחה
שמישי פשוט מאוד צדקה
ועד שזמן לכתוב פיניתי
רק לצ"ה מוניתי
כעת בזכות מישי אחרת
אדע לכתוב שם בכותרת
את המספר של התגובה
למען הקל על הספירה
וגיליתי דבר נוסף
עמדתי כאן על הסף
בתגובה שש וארבעים
לפני החצי, חברים.
על כן על פי סימן מובהק
אבוא אל פנים - לא למרחק.
עכשיו אברך את הנועזים
החדשים שתרמו לכאן חרוזים
לא בשמות - שלא אשכח
בטעות מישהו שלא יסלח.
[ליצירה]
מזל טוב, המון צריך לאחל
לממזר שהפריח השרשור מתָּחֵל
רק טוב ואושר ורוב הצלחה
וכל מה שנכנס בחרוז של ברכה
לא לחוק יש כיסוי כאן, כי אם לכל סיר
ואת כיסוי ראשך, אורי - עוד מוקדם להסיר
הרי לכל כלל יש גם יוצא
ואחרי שיצא - מצא או מוצא?
[ליצירה]
מי את מי?
זה נראה שהיד מנסה לתת מדמה לצמח, שחסר לו קצת, והוא לא מוכן לקבל.
הצמח מסמל את מי שמעדיף למות על פני עזרה משונאו.
קטן, אז לא רואים כל כך.
[ליצירה]
נו, באמת
ברוך הבא לממזר פרחים
שחזר אלינו לביתו החמים
ופתאום מה זה שאנו שומעים
מפחד הוא מיריות מפני זעם הקוראים
ואיני רוצה להֵיראות טיפש - אך אעיר
שלא הבנתי את זה השיר
חוזר החיל ממלחמת חברון
שמהרה נְיָישבָהּ, אמן, כן יהי רצון
וכותב לנו כאן על פחד מרובים
שלנו, ולא של המחבלים
תנוח דעתך מר פרחים היקר
ידידיך אנו בחם ובקר (נכון זה נשמע משפט של ד"ר סוס?)
אנחנו אתך בכל צעד ושעל
ולא נבגוד, ולא נמעול מעל
רוצים אנו שתנצח שם ת'מלחמה
ותחזור לחרוז חרוזיך לשמה
ובאשר לעלמה הרחוקה מרב
שתחזור מהרה למרות השרב
ודאי שכולנו מלאי תודה
לה ולאביה המשורר הנודע
רק ברכה והצלחה להם נאחל
וגם לנו. מהרה יבוא הגואל
[ליצירה]
רעיון נהדר
האדם כל כך קשור לאדמה, כל כך מחובר לשורשים.
וקשה לעקור את השורשים, קשה. כואב.
עם זאת הוא צריך ללכת. על האדם להתקדם, אדם לא יכול להשאר נעוץ במקום אחד, גם אם זה נחמד. אדם הוא יצור מהלך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"
עם הכאב האדם מכריח את עצמו לעקור את השורשים כדי שיוכל להתקדם, להתפתח.
מסר חשוב.
ציור יפה.