בהשפעת גיליון מס´ 1 (אם אינני טועה) של העיתון ´בשבע´. שכחתי-מי ציטט [רציתי בעיקרון לשים את זה בציטוט, אבל אי אפשר] שם כמה מהכיתובים המובאים להלן וטען שהסיבה שאנשים חומדים את השטרות היא הכיתוב שעליהן. תהנו.
200
זלמן שז"ר התר"ן - התשל"ה
קדימה
והלא ענין עם האומה העברית. האומה שידעה את החוק של "ושננתם לבניך" עוד מראשית עלייתה על הבמה ההסטורית. ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה. ועוד בימי ר´ שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ובכל כפר, בכל גליל ובכל מדינה, וקבעה שכל עיר שאין בה מלמד תינוקות אין דינה כדין עיר. ואף בחשכת פזוריה, ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה. עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, ורווק ולא רווק - כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה.
אחורה
קדמונינו קבעו סימנים לבחון באמצעותם את מידת נאמנותו השורשית של היהודי השלם. העמידו אותו בפני השאלה היסודית: ציפית לישועה? כלומר, לא רק האם רצית בה או קיווית לה או האמנת בה, בכל אלה לא די - אלא האם העמדת את עצמך על החומה, ובריכוז כל החושים ובכליון עיניים ציפית לה, כאשר יצפה בשעת הסכנה הצופה לישועה המצילה. וצופי צפת העמידו עצמם על המצפה הרם ההוא, וצפו גם ציפו.
100
יצחק בן-צבי התרמ"ה - התשכ"ג
קדימה
אנו פותחים היום בשורה של כינוסי ראשי-חדשים המוקדשים לשבטי ישראל, עולי גולה מכל התפוצות, ובראש ובראשונה לעולים מתפוצות ישמעאל. שאיפתנו היא לטפח, כפי יכולתנו, את תהליך קירוב הלבבות בין שבטי ישראל החוזרים למולדת, על-ידי פגישות הדדיות עם נציגיהם וכן על ידי שיחות בינם לבין עצמם. בכוונתנו להעלות את ניצוצות האורה הצפונים בכל שבט משבטי ישראל, לעשותם נחלה לכל האומה, להבליט ולהעלות את ערכי הרוח המיוחדים לכל אחד מהשבטים, ערכים העשויים למשוך את הלב לאהבה ולהוקרה. הפגישות הללו ידובבו את בני העדות, שיספרו על עצמם בלשונם ובסגנונם. לא בכדי פתחנו בעולי תימן, שכן עליית תימן היא אולי המופלאה שבעליות לארץ ומכמה וכמה טעמים.
אחורה
אני מאמין בעתידו של העם היושב בציון כעם עובד, על יסודות דמוקרטיים, ברוח חזון נביאינו, נביאי האמת; ומאמין אני שרק כוח אחד מגובש ומלוכד, יוצר ופורה, יהיה מסוגל ומוכשר למלא את יעודה ההסטורי הנעלה של אומה זו; רק כוח כזה יצליח לדחות כל אויב ומתנקש, למלא את דבר הנביא: כל כלי יוצר עליך לא יצלח.
50
שמואל יוסף עגנון התרמ"ח - התש"ל
קדימה
מתוך קטסטרופה הסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה. חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה שמיראתם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה, שאם היו אחי בני עמי שומעים לא היו יכולים לעמוד בצערם מחמת אותה הטובה שאבדה להם. כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה נתנו לי לעשות שירים בכתב.
אחורה
קורות בתינו ; שירה ; תמול שלשום ; אורח נטה ללון ; אלו ואלו ; אתם ראיתם ; בחנותו של מר : לובלין ; האש והעצים ; הכנסת כלה ; ימים נוראים ; לפנים מן החומה ; מעצמי אל עצמי ; סמוך ונראה ; ספר סופר וסיפור ; עד הנה ; עיר ומלואה.
(בקטן - קורות בתינו ; שירה ; תמול שלשום ; אורח נטה ללון ; אלו ואלו ; אתם ראיתם ; בחנותו של מר לובלין ; האש והעצים ; הכנסת כלה ; ימים נוראים ; עד הנה ; מעצמי אל עצמי ; ספר סופר וסיפור ; עיר ומלואה ; על כפות המנעול.)
20
משה שרת התרנ"ה - התשכ"ה
קדימה
מגן-דוד זה אשר נשאנו עמנו באלפי שנות הגלות, הפיזור והיסורים; מגן-דוד זה אשר היה לנו לנס בכל נדודינו; מגן-דוד זה אשר נהפך בידי עושקינו לאות קלון; דגל תכלת-לבן זה אשר נישא בידינו בכל חבלי ארץ ישראל; אשר ליוה את חלוצינו בצאתם לחרוש לראשונה אדמת-שממה; אשר הונף ברמה בידי לוחמינו לחירות בשדה-קרב במלחמת-העולם האחרונה; אשר נפרש מעל חומות גטו וארשה במרי הנואש; דגל זה, אליו נזעקו כל כוחות העם היהודי שנאבקו על גאולתו בארץ אבות - מבטא היום הזה את קוממיותנו השלמה, בהיותו מתנופף בגאון כדגל החמישים ותשעה במעגל הגדול הזה, המסמל את אחדותה ואת מיטב שאיפותיה של האנושות כולה.
אחורה
בכל דור ודור גלו יהודים מא"י כלעומת שעלו לא"י. הפעם יצאו אלפים מהארץ לא כבלוים אלא כגואלים, לא כקרבנות חולשה אלא כמפגיני כח, לא כנכנעים לגזירה אלא כמתנדבים לשליחות - להלחם שכם אחד עם בני אומות אחרות נגד צורר עמם ועוכר העולם כולו. בצאתם לא נעדר עפר ארצם מעליהם. בפעם הראשונה מאז גלותם הופיעו אנשי צבא יהודים בחזית מלחמה כבני אומה מושרשת בארצה ובעלת תרבות משלה.
