אם האמת מסנוורת,
מה הפלא שהאהבה עוורת?
איש ירוק
-
: רואה ורוד, חושב לבן, שייך לכאן
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה גם מה שאני חשבתי האהבה מעוורת את עצמה. אהבתי מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא עוזר!!! שעות של הכנה לפסיכומטרי ולכל שאלות ההגיון שם, וכשזה מגיע ל"משפט אחד" אני לא מבין כלום. איש, אולי במקום לבקש מרן* תסביר אתה מה רצית? בברכת "אני תמיד משקר". [ליצירה]
- [ליצירה] אז עכשיו אני יכול לומר בפה מלא שאני חולק עליך! ה"אמת" של האדם זה הבפנים הנקי שלו, הנקודה הזוהרת שבו! לא כל הכיסויים מסביב. כשרואים את זה באמת מתעוורים ואוהבים... (ואז אולי גם לא שמים לב לכיסויים). כך לענ"ר (הר' היא של "רגשותי") [ליצירה]
- [ליצירה] אממ.. חשבתי שזה די מובן. אלפא כמעט קלעה לכוונתי, אבל על הדרך ההפוכה : כשאתה מאוהב, אתה מעדיף שלא לשים לב לאמת. אם תשים לב לאמת, אתה עלול להסתנוור ולסגת. אם רוצים לאהוב בלי להטיל פקפוק ברגש, אתה צריך - או להתעלם קצת מהאמת, או להסתכל לאמת בעיניים, להסתנוור, ובכל זאת להמשיך לאהוב, עם העוורון. בכל אופן, אדם בררן ולמוד ניסיון כואב כמוני שמצד אחד רוצה להתעקש ולאהוב, ומצד שני לא מסוגל להיות מרוצה ושלם עד הסוף משום דבר, חוץ מ'הדבר האמיתי' (שלא ממש קיים), לא יכול לאהוב בלי לעשות את עצמו קצת עוור. אז אולי כדאי היה שאתקן: "מה הפלא שאהבה אצלי היא עוורת"..... [ליצירה]
- [ליצירה] אם יורשה לי... א. אני לא תמיד מסכים לכך שהאמת מסנוורת. רוב הפעמים- האמת מ-מ-ש לא מסנוורת, ואנשים חוזרים על טעויותיהם משכבר הימים, בלי ללמוד מהנסיון. ב. האהבה יכולה להיות עיוורת, גם כאשר האמת מסנוורת. אהבת-אמת איננה חייבת להסתיים במפח-נפש, אע"פ שהיא עיוורת. בקיצור, מסכים אני לדברי רן ידידי; לדעתי- הקשר בין שני חלקי המשפט- רופף ביותר, וזהו! יומנעים, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] רן, תוכל לפרט קצת? [ליצירה]
- [ליצירה] יכול להיות שלא הבנתם למה התכוון המשורר? האמת המסנוורת סנוורה את האהבה, ולכן האהבה עיוורת. כי האהבה היא אהבת אמת. זה לא שהאהבה היא עיוורת *למרות* שהאמת מסנוורת, אלא *מפני* שהאמת מסנוורת. לא? ואם כך, אז המצב טוב. רק שיש עוד דברים מסנוורים חוץ מהאמת, ולך תדע למה האהבה שלך התעוורה... [ליצירה]
- [ליצירה] נו טוף! קיבלתי והסכמתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא מסכים. [ליצירה]
- [ליצירה] ----------- נדהם. הדבר האמיתי לא קיים? אוהב. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, בודאי שהרבי מקוצק התכוון לאהבת האדם לבורא. אבל באמנות, כמו באמנות, מותר לי לפרפרז. [ליצירה]
- [ליצירה] אממ.. חשבתי שזה די מובן. אלפא כמעט קלעה לכוונתי, אבל על הדרך ההפוכה : כשאתה מאוהב, אתה מעדיף שלא לשים לב לאמת. אם תשים לב לאמת, אתה עלול להסתנוור ולסגת. אם רוצים לאהוב בלי להטיל פקפוק ברגש, אתה צריך - או להתעלם קצת מהאמת, או להסתכל לאמת בעיניים, להסתנוור, ובכל זאת להמשיך לאהוב, עם העוורון. בכל אופן, אדם בררן ולמוד ניסיון כואב כמוני שמצד אחד רוצה להתעקש ולאהוב, ומצד שני לא מסוגל להיות מרוצה ושלם עד הסוף משום דבר, חוץ מ'הדבר האמיתי' (שלא ממש קיים), לא יכול לאהוב בלי לעשות את עצמו קצת עוור. אז אולי כדאי היה שאתקן: "מה הפלא שאהבה אצלי היא עוורת"..... [ליצירה]
- [ליצירה] רן, תוכל לפרט קצת? [ליצירה]
תגובות