בהשראת המשפט "התמוטטות" של נשמת כל חי.
(הרעיון נשאר, ניסחתי קצת אחרת...)
שמחה מאדם יקר מאירה בי אלפי שמשות,
דבר ששמחה מאלפי אנשים לא יכולה לעשות.
ולהיפך...
אם אני אוריד את הלהפך אז המשפט יאבד את התסמיך העגמומי שהיה לו בראשית דרכו.
חוץ מזה גם ההפך הוא נכון.
וחוץ מזה שלושת השבועות עכשיו, ואם אני אוריד את הלהיפך אתם תשמחו, אז אני לא אעשה את זה.
[ליצירה]
לא מסכים
אם אני אוריד את הלהפך אז המשפט יאבד את התסמיך העגמומי שהיה לו בראשית דרכו.
חוץ מזה גם ההפך הוא נכון.
וחוץ מזה שלושת השבועות עכשיו, ואם אני אוריד את הלהיפך אתם תשמחו, אז אני לא אעשה את זה.
[ליצירה]
מבחינה לשונית עדיף כנראה שאתה מסתכל
כנל"ד
ישראל לא מתבדח, הוא ציני
יש אנשים עם אשליות, צאו מזה.
הוא מקצין, כמובן.
האור בקצה המנהרה יכול להיות טוב ויכול להיות רע. כדברי מ י ב ל א ש.
אבל כולם מניחים שאור בקצה המנהרה זה טוב, לפחות תדעו שאתם לא יודעים...
[ליצירה]
118
שמחתי כאן כל כך לראות
איך השורות פה מתמלאות
ושוב לאחת"מ כולם חוזרים
לתרום בדיחות וחרוזים
הנה כבר זמן מה שציפיתי
וישבתי וחיכיתי
ולשוא, ואני יבש,
אז איך חזוננו יתממש?
להעניק את המאה עשרים
למ"פ, ראשון החברים
וכעת כבר כה קרובים
וכולנו מקווים
שבקרוב בגאון נקרא
תגובה מס' עשרים ומאה...
[ליצירה]
נו, באמת
ברוך הבא לממזר פרחים
שחזר אלינו לביתו החמים
ופתאום מה זה שאנו שומעים
מפחד הוא מיריות מפני זעם הקוראים
ואיני רוצה להֵיראות טיפש - אך אעיר
שלא הבנתי את זה השיר
חוזר החיל ממלחמת חברון
שמהרה נְיָישבָהּ, אמן, כן יהי רצון
וכותב לנו כאן על פחד מרובים
שלנו, ולא של המחבלים
תנוח דעתך מר פרחים היקר
ידידיך אנו בחם ובקר (נכון זה נשמע משפט של ד"ר סוס?)
אנחנו אתך בכל צעד ושעל
ולא נבגוד, ולא נמעול מעל
רוצים אנו שתנצח שם ת'מלחמה
ותחזור לחרוז חרוזיך לשמה
ובאשר לעלמה הרחוקה מרב
שתחזור מהרה למרות השרב
ודאי שכולנו מלאי תודה
לה ולאביה המשורר הנודע
רק ברכה והצלחה להם נאחל
וגם לנו. מהרה יבוא הגואל
תגובות