גשם זלעפות קצת קשה לתאר כל טיפה וטיפה בעצמה תתפאר יטיילו באוויר יחשבו יש תכלית ובסוף ינחתו יהפכו לשלולית כל טיפה כביכול יודעת מראש את דרכה וחפצה לגגון או לברוש יתמזגו בשלולית ועולה כאן פקפוק הן זלגו בלי כיוון ממשי- ללא חוק ואני, גם הולך וחוזר מקצוות בדרכי מדמיין התחלות חדשות רק באיזה כיוון ולאן ואף איך ואצלי עד אין קץ זה תמיד מתמשך ובעצם שלולית בעצמה אינה סוף את דרכה מתהום אל נהר ולחוף ומשם אל הים וממנו ענן ותמצא את עצמה שוב יודעת לאן(אלק) ואולי אנוכי מטיפה אף גרוע שכן היא לפחות בעת גשם תרגיע ואני, אף בדרך טועה ובוהה וטיפה של זעה על מצחי תתגאה