הזווית הנכונה, השעה הנכונה, הצמח הנכון.
לא מבין גדול אני בנושאים חזותיים אך דבר אחד ייאמר לשבח התמונה:
נסה להשליל את התמונה ופרח הרקפת ייראה כמרגמה.
נהדר לי בעין.
פאתוס.
היי, ענק. נראה לי עדיף באמת שתעלה את התשליל, זה יהיה מגניב.
ואם יורשה לי, תשליל מסוג אחר..
תאורה ופוקוס לא משהו. בהיר מדי, הרקפת נבלעת ברקע, והפוקוס הוא בכלל על העלים הירוקים ולא על הפרח.
[ליצירה]
הזווית הנכונה, השעה הנכונה, הצמח הנכון.
לא מבין גדול אני בנושאים חזותיים אך דבר אחד ייאמר לשבח התמונה:
נסה להשליל את התמונה ופרח הרקפת ייראה כמרגמה.
נהדר לי בעין.
פאתוס.
[ליצירה]
היי, ענק. נראה לי עדיף באמת שתעלה את התשליל, זה יהיה מגניב.
ואם יורשה לי, תשליל מסוג אחר..
תאורה ופוקוס לא משהו. בהיר מדי, הרקפת נבלעת ברקע, והפוקוס הוא בכלל על העלים הירוקים ולא על הפרח.
[ליצירה]
אני חולק על ממזר בעניין החזרה על המילים "בין מנחה לערבית" בתחילת ובסוף כל שורה. אני מוצא שזה מוסיף.
אבל אני מסכים אתו שאין תחושה שהמשפט האחרון סוגר את העסק.
וברור שהכוונה לקֶשֶר, ואז צריך להחליף בתולה. מניין הגעת לקריאה קָשָר?
[ליצירה]
142
אולי כעת, בראש שנה
אהבתה של מרב השתנתה?
עומדים בפתחה של שנה חדשה
בקשת סליחה לכל איש ואשה
ברכה שלוחה לשנת הצלחה
שנת שמחה שגשוג ופריחה
שנה מעולה עם הרבה התקדמות
שנה בלי עילה לחילוק ועימות
שנה שיהיו בה שלוה ושלום
שנה טובה של הגשמת חלום
שנה עם עושר והרבה מתיקות
שנה של אושר שנה עם דביקות
בקיצור, בכל אשר תעשו
יברככם הצור, בשנת תשס"ו
שנה ממש ממש טובה
כולל חתימה וגם כתיבה
[ליצירה]
אוי, אוי.
יהי רצון שמסירות הנפש של מגיני הארץ יֵראה לפני ה' ויגאל אותנו במהרה...
לעידוד, הנה משהו שתלו אצלנו -
ילקוט שמעוני שמות - פרק כ - רמז רצב:
"ר' נתן אומר לאוהבי ולשומרי מצותי אלו שהן יושבין בארץ ישראל ונותנים נפשם על כל המצות. 'מה לך יוצא ליהרג?' 'על שמלתי את בני.' 'מה לך יוצא לישרף?' 'על שקריתי בתורה.' 'מה לך יוצא ליצלב?' 'על שאכלתי מצה.' 'מה לך לוקה מאה פרגול?' 'על שנטלתי את הלולב.' ואומר: 'אשר הוכיתי בית מאהבי' - המכות האַלַה גרמו לי לאהוב לאבי שבשמים:"
[ליצירה]
אוי אוי אוי
אתה ממזר...
כמה רחוק הלכת בשביל זה, תגיד לי?...
יש דבר כזה אצלך בשכונה.
(אני מקווה שאתה מכיר אותה טוב מספיק בשביל לדעת על מה אני מדבר...)
עניי עירך קודמים...
תגובות