הזווית הנכונה, השעה הנכונה, הצמח הנכון.
לא מבין גדול אני בנושאים חזותיים אך דבר אחד ייאמר לשבח התמונה:
נסה להשליל את התמונה ופרח הרקפת ייראה כמרגמה.
נהדר לי בעין.
פאתוס.
היי, ענק. נראה לי עדיף באמת שתעלה את התשליל, זה יהיה מגניב.
ואם יורשה לי, תשליל מסוג אחר..
תאורה ופוקוס לא משהו. בהיר מדי, הרקפת נבלעת ברקע, והפוקוס הוא בכלל על העלים הירוקים ולא על הפרח.
[ליצירה]
הזווית הנכונה, השעה הנכונה, הצמח הנכון.
לא מבין גדול אני בנושאים חזותיים אך דבר אחד ייאמר לשבח התמונה:
נסה להשליל את התמונה ופרח הרקפת ייראה כמרגמה.
נהדר לי בעין.
פאתוס.
[ליצירה]
היי, ענק. נראה לי עדיף באמת שתעלה את התשליל, זה יהיה מגניב.
ואם יורשה לי, תשליל מסוג אחר..
תאורה ופוקוס לא משהו. בהיר מדי, הרקפת נבלעת ברקע, והפוקוס הוא בכלל על העלים הירוקים ולא על הפרח.
[ליצירה]
אני חולק על ממזר בעניין החזרה על המילים "בין מנחה לערבית" בתחילת ובסוף כל שורה. אני מוצא שזה מוסיף.
אבל אני מסכים אתו שאין תחושה שהמשפט האחרון סוגר את העסק.
וברור שהכוונה לקֶשֶר, ואז צריך להחליף בתולה. מניין הגעת לקריאה קָשָר?
[ליצירה]
נו, באמת
ברוך הבא לממזר פרחים
שחזר אלינו לביתו החמים
ופתאום מה זה שאנו שומעים
מפחד הוא מיריות מפני זעם הקוראים
ואיני רוצה להֵיראות טיפש - אך אעיר
שלא הבנתי את זה השיר
חוזר החיל ממלחמת חברון
שמהרה נְיָישבָהּ, אמן, כן יהי רצון
וכותב לנו כאן על פחד מרובים
שלנו, ולא של המחבלים
תנוח דעתך מר פרחים היקר
ידידיך אנו בחם ובקר (נכון זה נשמע משפט של ד"ר סוס?)
אנחנו אתך בכל צעד ושעל
ולא נבגוד, ולא נמעול מעל
רוצים אנו שתנצח שם ת'מלחמה
ותחזור לחרוז חרוזיך לשמה
ובאשר לעלמה הרחוקה מרב
שתחזור מהרה למרות השרב
ודאי שכולנו מלאי תודה
לה ולאביה המשורר הנודע
רק ברכה והצלחה להם נאחל
וגם לנו. מהרה יבוא הגואל
תגובות