הזווית הנכונה, השעה הנכונה, הצמח הנכון.
לא מבין גדול אני בנושאים חזותיים אך דבר אחד ייאמר לשבח התמונה:
נסה להשליל את התמונה ופרח הרקפת ייראה כמרגמה.
נהדר לי בעין.
פאתוס.
היי, ענק. נראה לי עדיף באמת שתעלה את התשליל, זה יהיה מגניב.
ואם יורשה לי, תשליל מסוג אחר..
תאורה ופוקוס לא משהו. בהיר מדי, הרקפת נבלעת ברקע, והפוקוס הוא בכלל על העלים הירוקים ולא על הפרח.
[ליצירה]
הזווית הנכונה, השעה הנכונה, הצמח הנכון.
לא מבין גדול אני בנושאים חזותיים אך דבר אחד ייאמר לשבח התמונה:
נסה להשליל את התמונה ופרח הרקפת ייראה כמרגמה.
נהדר לי בעין.
פאתוס.
[ליצירה]
היי, ענק. נראה לי עדיף באמת שתעלה את התשליל, זה יהיה מגניב.
ואם יורשה לי, תשליל מסוג אחר..
תאורה ופוקוס לא משהו. בהיר מדי, הרקפת נבלעת ברקע, והפוקוס הוא בכלל על העלים הירוקים ולא על הפרח.
[ליצירה]
152
חזרתי רק לרגע, חשבתי
ראיתי שיש פעילות ושמחתי
עוד חרוזים ממזר אורי מבקש
ולחזר במחשב כי בחיים קצת יבש
סוף סוף חזר לממזי כבודו הרמוס
וחרז תגובה 150 לשרשור העמוס
אין למ"פ מתחרה, אף לא אני
אך אפשר לבקש המקום השני?
[ליצירה]
להוי גלוי וידוע לפניכם
מר לי וצר לי, פרצופי מתאדם
על טעות שנפלה בחרוז קודם
כיון שנרשמתי בשמי המלא
ולא תחת כינוי מזויף [ומעולה]
רשם החבר, אחראי הפרחים
את שמי לעיני כל נוכחים
אך אבוי מה אעשה אני
מעדיף את הכינוי על שמי
אז שיניתי את שמי לא מזמן
ליוסף שמח, מנפתלי פרידמן
ולחבר הפורח שבחרוזו הונצח
השם שעלול בעתיד להשכח
אודה על קבלת הפנים הצוהלת
ונדיבותו בלבי כמו אנציח בשלט
ומעתה כדאי שתדעו
שהוא זה אני ואני זה הוא
תם ונשלם לעת עתה
להתראות לכולכם... [חביתה???]
[ליצירה]
אוי, אוי.
יהי רצון שמסירות הנפש של מגיני הארץ יֵראה לפני ה' ויגאל אותנו במהרה...
לעידוד, הנה משהו שתלו אצלנו -
ילקוט שמעוני שמות - פרק כ - רמז רצב:
"ר' נתן אומר לאוהבי ולשומרי מצותי אלו שהן יושבין בארץ ישראל ונותנים נפשם על כל המצות. 'מה לך יוצא ליהרג?' 'על שמלתי את בני.' 'מה לך יוצא לישרף?' 'על שקריתי בתורה.' 'מה לך יוצא ליצלב?' 'על שאכלתי מצה.' 'מה לך לוקה מאה פרגול?' 'על שנטלתי את הלולב.' ואומר: 'אשר הוכיתי בית מאהבי' - המכות האַלַה גרמו לי לאהוב לאבי שבשמים:"
[ליצירה]
109
למרות שכעת עכשיו
לא חג שתאהב מרב
(ואולי בכל זאת תחבב
כי שיחה מלב אל לב
תוכל להעניק לאב היקר
לא רק מבעד לשפוף הקר)
צריך לכתוב לבקשתו
של אורינו ירום הודו
אז הנה הוא זמן שמחתנו
המתאים מאוד לשרשורינו
הכרויות ואירוסין נידונו לרוב
ובחג מתארס חברי הטוב
(טוב, הוא לא הטוב הכי
כמו זה שהוא ממש אחי
אבל גם אותו אני אוהב
מאד מאד מכל הלב)
ואם כבר כאן ארים קולי
שכחתם את מ"פ שלי
(של כולנו הוא, האיש הטוב
אך חרוז צריך לכתוב)
הבטחנו לו את מאה עשרים
כאן באבי השרשורים
ואם נטמון בצלחת ידינו
ולא נכתוב לידידינו
כיצד יכתוב ראשון המגיבים המשוררים
את התגובה הנכבדה המאה ועשרים?
תגובות