.JPG)
מתחת לסלע צומחת לפלא...
יוסף שמח
-
חיבר פירוש מקיף על מגילת יהוגמגמש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הזווית הנכונה, השעה הנכונה, הצמח הנכון. לא מבין גדול אני בנושאים חזותיים אך דבר אחד ייאמר לשבח התמונה: נסה להשליל את התמונה ופרח הרקפת ייראה כמרגמה. נהדר לי בעין. פאתוס. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, ענק. נראה לי עדיף באמת שתעלה את התשליל, זה יהיה מגניב. ואם יורשה לי, תשליל מסוג אחר.. תאורה ופוקוס לא משהו. בהיר מדי, הרקפת נבלעת ברקע, והפוקוס הוא בכלל על העלים הירוקים ולא על הפרח. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי את הרעיון סיפור נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] הי! היה צריך חריזה. לצייר חרוזים מהר... הפתילה הבוערת מסמלת את ביעור החמץ? ;) יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] בצד ימין יש קישור ל"עמוד ניהול" בתחתית העמוד ההוא יש אפשרות לערוך יצירות. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי זה לא היה בכוונה. יותר טוב עכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] השיר יפה, גם הצורה שלו וההקבלה לאלקים. אבל חסרה לי העשייה, הזרימה היא פסיבית נורא. זה מבטא רק משהו מסוים [ליצירה]
- [ליצירה] A nice notion I like the end. Footnotes of the soul, the slightest memories.... [ליצירה]
- [ליצירה] הצחקת אותי כחובב מב"כ (trekkie בלע"ז) זיהיתי בקלות את הסגנון. משעשע ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי למה הצל מביע את הרגש שלה. מה שהיא עוצרת בתוכה הוא נותן לו לפרוץ. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכתובת מתייחסת לגוף, השביר. העיניים זועקות "האם נפשי אינה שבירה גם היא?!!!" נוגע [ליצירה]
- [ליצירה] טעות מצערת נראה שאורי קצת נחפז להגן על היקר לו אף מפז כוונתי ודאי לפרטיות שנשמרה ללא לאות ועתה בבוקר צח [אולי היה זה ערב זך?] בטעות המשורר חרז היכן הוא מתגורר הן לא מ. זר פרחים גילה לאן לשלוח חבילה ההפך כאן הוא הנכון אכתוב את זאת בבטחון אורי סתם רצה לחרוז אולי מיהר גם לארוז ולכן שיינקין כתב כשהתכוון לבית מרב לא היה כאן רמז כלל רק חרוז תמים ודל ובאותה מידה, או בכפליים יכל לכתוב ירושלים אך החרוז עליו העיב לבחור בצפון תל אביב ואורי אז בחפזונו להסתיר את ארמונו גילה קבל עם ועדה שיש צדק בחריזה וכך יצא שהוא עצמו הסגיר אלינו את מיקומו לא לחינם אחד טען "החיפזון מן השטן" ובמחילה נעבור נושא מיצינו כבר ת'ענין הזה רציתי להגיד לכם רק משהו לגבי השם נכון שכאן ובעוד הרבה מקומות, אני קצת מתחזה וכותב לי בשם עט ולא השם שְלי באמת למרות שיש לכך סיבה יש לי החלטה די חשובה והיא שלא אסתיר בכח ולא בשכל ולא במח את זהותי, אלא אנסה ולא נורא אם יתגלה איני נוטר טינה או כעס רצון לנקום, להשיב לו מעש אני שמח על כל מה שקרה ואשתדל רק להוסיף שמחה אני רוצה עוד להתנצל בפני כל מי שהתעצל ודילג שורה או שתיים וחיפש קצת בשוליים מילה שלי על שידוכים על שאיפות וחיכוכים על כלות וחתנים שכאן עוברים ומתכננים את חופתם עם השלובים בדתיים של השכנים אך לי יש כלל מול המחשב - לא מבין, אז לא כותב! נ.ב. אם כבר כל הדתיים השתלבו בחוק מתאים נראה אם זה אכן יפעל - מי אותי מכיר בכלל? [ליצירה]
תגובות