.JPG)
מתחת לסלע צומחת לפלא...
יוסף שמח
-
חיבר פירוש מקיף על מגילת יהוגמגמש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הזווית הנכונה, השעה הנכונה, הצמח הנכון. לא מבין גדול אני בנושאים חזותיים אך דבר אחד ייאמר לשבח התמונה: נסה להשליל את התמונה ופרח הרקפת ייראה כמרגמה. נהדר לי בעין. פאתוס. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, ענק. נראה לי עדיף באמת שתעלה את התשליל, זה יהיה מגניב. ואם יורשה לי, תשליל מסוג אחר.. תאורה ופוקוס לא משהו. בהיר מדי, הרקפת נבלעת ברקע, והפוקוס הוא בכלל על העלים הירוקים ולא על הפרח. [ליצירה]
- [ליצירה] אני נהנה לראות את היחס שלך לפרטים קטנים. הכל תמיד מדוייק וזה מוסיף המון לציורים שלך. אילו הייתי מצייר בעצמי בטח הייתי מעריך את זה יותר. יש בדיקת דם "מדעית" שהיא לוקחת מהוריד, לצינור, לשקית. אבל יש את העולם החי עם כוחות משלו לבדוק את הדם. עולם של הרגשה. מי יאהב יותר את הדם? הפרפר היפה, או הדרקון המרושע? זהו המבחן, זוהי בדיקת הדם האמיתית. לאיזה כח בעולם האדם שייך, הטוּב או הרֶשַע? "כי הדם הוא הנפש"... [ליצירה]
- [ליצירה] 146 הנה, לאחר זמן כה רב לשבועות חוזרים כאן אל מרב מה נשתנה בחרוזים מאז החלנו פוחזים? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש יפה ומרגש [ליצירה]
- [ליצירה] קטע יפה, מעניין לחשוב על זה [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש יפה. שלו. אולי היה כדאי להוסיף טבעות במים גם לצמחים. [ליצירה]
- [ליצירה] הציור טוב, אבל בשביל מה הקרש? כשמחפשים שכל תמיד טוב לשאוב השראה מהגאונים הגדולים. בייחוד אלה שמזכירים לך ששכל זה בשביל להניח בצד מדי פעם... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] כאב לב העץ לא ננעץ בלב, נכון? הוא צומח מהלב. זה המצפון, האדם עוד אוחז בגרזן, אבל לא נותן לעצמו לשכוח את העצים. עד שלבו נשבר ומצמיח עץ חדש, והאדם לא יודע מאיפה זה בא. הרעיון תפס אותי חזק. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] החוכמה היא לא למות ;) לא הבנתי למה למות טיפש, אני לא מתכוון לעשות את זה. (כלומר, לא ממש הבנתי מה את מבקרת כאן במשפט) [ליצירה]
- [ליצירה] טעות מצערת נראה שאורי קצת נחפז להגן על היקר לו אף מפז כוונתי ודאי לפרטיות שנשמרה ללא לאות ועתה בבוקר צח [אולי היה זה ערב זך?] בטעות המשורר חרז היכן הוא מתגורר הן לא מ. זר פרחים גילה לאן לשלוח חבילה ההפך כאן הוא הנכון אכתוב את זאת בבטחון אורי סתם רצה לחרוז אולי מיהר גם לארוז ולכן שיינקין כתב כשהתכוון לבית מרב לא היה כאן רמז כלל רק חרוז תמים ודל ובאותה מידה, או בכפליים יכל לכתוב ירושלים אך החרוז עליו העיב לבחור בצפון תל אביב ואורי אז בחפזונו להסתיר את ארמונו גילה קבל עם ועדה שיש צדק בחריזה וכך יצא שהוא עצמו הסגיר אלינו את מיקומו לא לחינם אחד טען "החיפזון מן השטן" ובמחילה נעבור נושא מיצינו כבר ת'ענין הזה רציתי להגיד לכם רק משהו לגבי השם נכון שכאן ובעוד הרבה מקומות, אני קצת מתחזה וכותב לי בשם עט ולא השם שְלי באמת למרות שיש לכך סיבה יש לי החלטה די חשובה והיא שלא אסתיר בכח ולא בשכל ולא במח את זהותי, אלא אנסה ולא נורא אם יתגלה איני נוטר טינה או כעס רצון לנקום, להשיב לו מעש אני שמח על כל מה שקרה ואשתדל רק להוסיף שמחה אני רוצה עוד להתנצל בפני כל מי שהתעצל ודילג שורה או שתיים וחיפש קצת בשוליים מילה שלי על שידוכים על שאיפות וחיכוכים על כלות וחתנים שכאן עוברים ומתכננים את חופתם עם השלובים בדתיים של השכנים אך לי יש כלל מול המחשב - לא מבין, אז לא כותב! נ.ב. אם כבר כל הדתיים השתלבו בחוק מתאים נראה אם זה אכן יפעל - מי אותי מכיר בכלל? [ליצירה]
תגובות