[ליצירה]
אני בדרך כלל לא שורדת שירים ארוכים כל כך, זה מטריח אותי. (רק באינטרנט!! המילה הכתובה באמת זה כבר משהו אחר!)
והנה, גם הגעתי וגם יש סיכוי שאני ארצה לקרוא עוד דברים שלך... הרי לך מחמאה!
ממש אהבתי את הרעיון, שלכל אחד החוויה אינדיוידואלית, אפילו אם השתמש בחומרים שכולם משתמשים.
חוצמזה, עברית יפה, תמיד מוסיפה!
רואים שהיית ביניש, לפי הביטויים...
[ליצירה]
בס"ד
ממש לא, הייתי רחוק כרחוק מזרח ממערב מהבנת השיר, עכשיו זה יעזור לי. אני לא חושב שזה הורס. אולי בשירים שבהם הפן האישי רב הסברים יכולים קצת לקלקל. נראה לי שפה לא.
[ליצירה]
פיוט (קינה? סליחה-פזמון?) מדהים ביותר וכתוב במיטב המסורת האשכנזית-ארצישראלית
רואים גם שהפיוט מתוכנן הייטב - כל בית ובית (למעט הסיום) בנוי על פי מודל רעיוני זהה ומתפתח.
מזכיר את "אלא אזכרה"
כמו כך, ישר כוח על עושר האסוציאציה מן המקורות
אני מאד שמח שיש הכותבים בסגנון זה על אף הקושי המרובה
כנראה הפי"אלא אזכרה"
אך רצוני להעיר דבר מה
א. הקישורים למקורות באמצעות מספרים מעיקים ביותר על הקריאה ונותנים ליצירה גוון של הוצאה מדעית של פיוט עתיק (להשלמת התמונה אפשר להוסיף חילופי גרסאות)
די לחכימה ברמיזה - זהו הכלל שעל פיו נכתבו כל היצירות מסוג זה
ב. במסורת הפייטנית העברית לא מספיק שההברה האחרונה בשתי מלים תהיה זהה על מנת ליצור חרוז "לא תחרוז שור אם חמור
את השור קח למישור והחמור-להר המור(לשבי לאילת ולמצפה)"
כתב אבן עזרא
הילכך: "קודשיי"(בית ראשון) אולי כדי להחליף ב"תחנוני"
"רשע" (בית שני) ב"רע"
הבית השלישי כנראה נוסף על ידי פייטן מאוחר (סבוראי?)
"אברהם" (בית רביעי) מתבקש "אברם"
איך "לאבד" מתחרז אם כל השאר (אא"כ מנקדים את הבית בפתח)
וכו, וכו,
אעפ"כ , הפיוט סוחף , דרמטי ומזעזע עד עמקי הנשמה- המשך כך
[ליצירה]