*. ואומנם נאמרו הדברים אין ספור פעמים לפניה, ואולי באמת אין חדש תחת השמש, אבל השיר הזה, השלם באופן פשוט ומתוק, מקשר בין ההיסטוריה שלא תהיה, לבין זו החוזרת על עצמה כל הזמן, באופן שעוד לא נאמר. מי המליץ?

שימותו הציפורים העיקר הפלסטיק יצירה זו יפה ולעניין ומעוררת בלב כל קורא את מחשבותיו הוא. בתקופתנו בה עוקרים עצים תמימים, בתקופתנו בה הקרחונים נמסים, גם בעלי החיים סובלים. והנה יצירה מקסימה על עצי דקל הסרק שמובאים ממקומות רחוקי ופרי אינם נושאים - חס וחלילא שלא יטנפו את המרצפות ולא יכבירו עבודה על הפועלים. כורתים את הישנים הפוריים ושותלים את החדשים העקרים. ומלבד העובדה שישן מפני חדש אל תוציא, זה מעורר בי הרהורים על עולם נגוז חולף ונעלם. ובנוסף לכך יש כאן "התכתבות" עם רחל המשוררת. "אלוזיה" כמדומני קוראים לזה ... יצירה יפה, קצרה ולעניין וגם מוגשת היטב מבחינה ויזואלית וכפי שאני אוהבת ללא רווח כפול בין השורות כך שיש לה נוכחות למרות שאינה מנוקדת. שבת שלום. מי המליץ?

אולי ניחר... אכן גרונך ניכר אשרי האיש הרגיש שכך מרגיש וכך חובק תחושה ולעומקה. (נקרא לי כהמשך לשירך הקודם שקראתי.) שבוע טוב ולחג שמח אמילי מי המליץ?

שעת סיפור כבר שכחתי שאפשר לכתוב ככה- בשפה כזאת, חוויות כאלה, בהתבוננות כזאת. מי המליץ?

אישה, חצי אישה במבט אחד מהיר, זה די. אספמיה או אופוריה? לעיונכם. מי המליץ?

יאק כי מה יש שם עוד בתחתית מלבד דברים העולים על הדעת ומייד מסולקים? אבל אחלה שיר. מי המליץ?

עוד *. אחד בהמשך להמלצה המעולה של צופיה - יש כאן לא מעט יצירות המתהדרות בשם *., ויתכן שכותרת כזו היא סממן איכות; לפעמים היצירה כל-כך מושלמת, שכותרת יכולה רק להרוס. זה גם המצב כאן. האמת שבמקרה הזה, גם המלצה יכולה רק להרוס. אז אני מצטער. פשוט, לקרוא. עדיף יותר מפעם אחת. מי המליץ?

בדבר טיבו של החתלתול חתלתולנו (או חתלתולו של שרדינגר, ליתר דיוק) נמנה על המוכרים והנערצים באתר, אך הוא עודנו שומר על אנונימיותו כי רבתה. כל זה לא משנה ולו קצת מהעובדה שיצירותיו מוצלחות באופן מעורר השתאות ממש אחת לאחת, וחלקן המופלא ביותר הוא אותן יצירות המשלבות חוקי פיזיקה לא ברורים בעליל עם עלילות פשוטות במורכבותן ומורכבות בפשטותן בו זמנית (תמיד רציתי להגיד משפט שישמע ככה). "הרצאה קצרה בדבר טיבם של המספרים" היא דוגמא אחת מרנינת לבבות. מי המליץ?

עוד כוסית בבקשה אז היכן אתחיל? בניתוח אופיו של המחבר או בניתוח מעמיק של השיר? לא ו-לא. השיר כתוב בצורה מפוזרת, לא מפוסק ומנוקד ונראה כי יצירה זו נכתבה לאחר שהמחבר הוקלט מדבר תוך כדי שינה (לאחר ששתה) או בזמן האירועים עצמם (תוך כדי ריקון הבקבוק לקיבתו של המחבר). אך חברים, זו יופיה של יצירה זו. חוסר הפיסוק והכתיבה הפשוטה מעבירים בדיוק את הרגשת המחבר שמצליח להעביר את התחושה של חוסר אונים המביא אדם לעשות מעשה ולפרוק את שאשר על ליבו. בקריאה חוזרת של היצירה מצאתי את סודה בשורותיה הראשונות "מותק תכירי זה ג'ק דניאלס כבר שמונה עשר שנה הוא כלוא עכשיו הוא יוצא לחופשי..." אולי בזאת הייתי צריך לפתוח. זה המפתח לשיר. שילוב ההוה והעבר המרים עם הטיפה המרה נותן לנו יצירה מורכבת אך פשוטה וזורמת כמו המשקה עצמו. לכן לא אעמיק בתוכן השיר ולא אתעמק באופיו של המשורר. אין זה שיר להיכנס לעומקם של דברים. הדברים צפים ועולים כמאמר הפתגם "אדם ניכר בכוסו! כיסו וכעסו". באשר לסוף, באופן אישי, הייתי ממליץ על "ג'וני גולד". לחיים. מי המליץ?