ומה שתמיד בינהם, בין כל בני האדם תמיד. מי המליץ?

תנא דמסייעת תמיד אהבתי שירים על א-להים, ועל איך שמגלים אותו באמצע הלילה. איש כשר, ישן-ישן בצורה, מצייר את הלילה מדויק, במעט מאוד מילים. מי המליץ?

והפעם: בשילוב שיר תמונה. על אף ה"מרחק" שאני תופס מתופעות צילומיות מהסוג הנ"ל, השיר הבא אחריו לכד את תשומת ליבי. וכל כך מתאים. הימים הנוראים. הקרח שבפנים- לפחות עד לפעם הבאה. מי המליץ?

ערוגת אשכולות בימינו הערוגה היא שם דבר; עורכת-על, צלמת-מזויות-לא-שגרתיות, וחברת כבוד במערכת. אבל היו ימים, אחח, ימים שהערוגה היתה כותבת צעירה וחתרנית. הביטו כיצד היא משתמשת בארסנל הדקדוקי כולו כדי להטיח האשמות בגבר אומלל, שכל נסיון תגובה שלו לנוכח הנאום הבלשני שלה ישמע כגרעפס גברי רפה. מי המליץ?

הכל עניין של הסתכלות. (ובניית פריים ובחירת שם מתאים). מי המליץ?

זה לא הזמן אני יודע שזה לא הזמן ליצירות נונסנס, והמצב במדינה הולך ומתדרדר והדולר בעלייה והמורל הלאומי בירידה, ובכלל, למי יש כח לצחוק בימים שכאלה? אבל כשקראתי את יצירת הנונסנס הזאת, בחיי ששכחתי את כל הסיבות הטובות למה לא לצחוק. סוג של טירוף, אתם יודעים... מי המליץ?

ההיסטוריה חוזרת. גנבת תרפים לוקחת סיפור מקראי טעון ומשתמשת בכל המרכיבים הנכונים לרקוח סיפור מופלא, מרתק וקולח. אין לי מושג מה הם המרכיבים הנכונים אבל זה סיפור רגיש, חד ונבון, עם פרשנות משלו שנשאר צמוד ומכבד למקורות. וכמו שכתב שם החתלתול: מדוע דווקא סיפור יהודה ותמר? אולי מכיוון שמכל הסיפורים, בולטת בו העובדה שאנחנו יכולים לנסות לעצב את סיפורינו כרצוננו, ומישהו למעלה כבר ידאג לספר אותם בדרכו, ולברוא מהם את אורו של משיח". מי המליץ?

כי נחמד להיזכר... סוד הגן הנעלם, מן הסתם קראתם. מי המליץ?

נסתרות דרכי האמונה מדוע בחרתי ביצירה זו? מוטב שאשאל: מדוע בחרתי באמונה זו. כי זו אמונה שיש בה מן העקרות, לעיתים, שיש בה מליחות והמתנה, והבטה עין בעין בייסורים. ואמונה. אמונה שהתהום איננה פעורה, גם כשכבר נראה שאנו על סיפה. מי המליץ?