ברוך שעשני כרצונו. בדומה לעגנון ששלח את אסתריק'ה לתור אחר עיניה ואחר לבבה, חטף סגול, בכתיבתו הבוחנת את הסביבה, את עצמו, והגבולות של ובין השניים, שולח אותנו לתור במצוה יומיומית כמו ציצית, ראיות חדשות. מי המליץ?

נתקלתי בזה אגב שיטוטיי, וטוב שכך! למרות הביקורות הצוננות והמועטות, אחת היצירות הטובות שיצא לי לקרוא כאן. גם כי זו לא שירה, אלא סיפור קצר, ומהמשובחים - אם יורשה לי, וגם כי כל כך בקלות מכניס אותנו הכותב לסיטואציה הזו, לסצנה הזו בדיוק, שלרגע הרגשתי כאילו אני זו שנישאת עם הגלים. מי המליץ?

זה לא קורה הרבה שאני קורא שיר טוב לאחרונה- כל השירים מצטיירים כאחד שמנסה לערוג לשני. אבל כאן- אפילו שהרגש מתרחב על גבי יריעות מיותרות ודי היה בכמה מילי-ם פחות... זה קרה. מי המליץ?

דקויות יוצר לא מוכר, לא נצפה, לא מוגב. ועושה בשקט את מה שאחרים לא מעיזים לומר. מי המליץ?

רבות הדרכים. ארוכה ביותר הדרך לדעת. מי המליץ?

אי שם, ממזמן, הגיח לו השיר הזה וקנה לו מקום בליבי שיר מזמור לאותם האנשים הקטנים, הלכאורה לא חשובים, אלה שאיש לא רואה, אלה שקיומם, או אי קיומם, לא משנה בכהוא-זה את חיינו. אלה שרואים את העולם מתקיים, רואים את האנשים שחיים בו, את אבק הכוכבים שהם מייצרים, את הרושם שהם משאירים אחריהם, אבל נותרים מאחור ומנסים, אולי, לאסוף את שאריות אבק. אולי כדי להרגיש חיים גם. מי המליץ?

בכל קוראנו אליו מיתרים קוראת לו בשמו. הוא היודע והוא המדע והוא העד- שכשסיימתי את השיר גם אני קראתי לו- מי המליץ?

בגלל שפע המטאפורות יש כאן עצב ויש כאן אוטם בפני העולם, רק דמעת ברזל עושה דרכה אלינו ומביאה לנו את השיר. היכן את טלי ג.א? מי המליץ?

קצר וטוב יצירה בת 13 מילים המתארת - אולי - אהבה נכזבת. בד"כ תאורי האהבה והנכזבות של צעירים הם שגרתיים למדי ומקובלים על הכל, הסבל, הייסורים, חווינו כולנו ומבינים כולנו. פה הכותב לא השתפך, לאדיבר על עצמו, וכל המוסיף גורע. וב- 13 מילים מכניס אותנו לעולם רוחו, מקום אחר, כאשר להיא שנעלמה אין שליטה במה שעושה בת דמותה הקמה לתחיה מי המליץ?