קטן ועמוס בדיוק הרגש הזה של תחילת שנה ותחילת רוחות האלול ועוד מעט הגשם הזה ואנחנו עדיין זקנים... נמלים זקנות שאספו מזון לימים האלה. כך אני מרגישה. מי המליץ?
אהבתי אהבתי . גם יש מיסתורין גם מיסטיקה גם אינפשר האותיות. . גם קצר ומקוצר. והמילה הראשונה גרמה לי להרהר ולבדוק במילון ..... מי המליץ?
שיר מעניין ועשיר נטשתי חיבוק קדרותך" -יען נטשת משהו יציב אך קודר עליתי לאדמת החיים -ו - המוות (הוא מופרד) -יען עלית למקום שבו משמשים קדרות ושמחה וחיים זה בזה. הקדרות כה היכתה בנושא השיר עד כי לא טרח לשלוח מבט אל הדוברת. ואולם -בבית השני מתגלה כי נשוא השיר הוא נאמן לאין ערוך, יציב קודר אך נאמן: "תעמוד לצד כסאי הריק " הוא לא ישוב לסדר היום: "לא תביט, לא תשמע, לא תשפוט". אזי הדוברת רואה כל זאת ומחליטה לשוב בחזרה. שם השיר -אביב, אולי קצת לא נראה במבט ראשון.אך לדעתי נראה כי הדוברת ביקשה קצת אביב לנפשה. אותו אביב השורר מעל פני האדמה. השיר מזכיר לי מעט את סיפורה של "אצבעונית" שאותה ניסו להשיא לחולד השוכן בעמקי האדמה, והיא סירבה לקבל את דין הקדרות השוררת מתחת לאדמה ולא השלימה עם ה"שידוך" הזה. מי המליץ?
העור הסדוק וריח הבוסתנים כי זה עונתי, כי זה כתוב נהדר (כל מילה מהודקת היטב לקודמתה ולבאה אחריה), כי הרעיון מעלה דמעות סתוויות לעיניים השקועות. מי המליץ?
מיקרוקוסמוס בעולם בו קודש וחול משמשים בערבוביא, משתקפת ב"שניים אוחזין" הדילמה האנושית כבעין מיקרוסקופ רגיש במיוחד - קריעות המתלבטת בין לחנים למלל, תלויה בין שמיים וארץ. אולי גולת הכותרת בשיר היא הפקעת 'שניים אוחזין' מההקשר התלמודי - משפטי שלו, לטובת לב העניין - ליבה של תאיר ארץ. שיר כמו דימדומי שבת. מי המליץ?
ג'אם סשן פתוח אם לא בשביל השיר אז בשביל השירשור. מי המליץ?
אות משמים אוי אביטל, החלק השני כל כך קשור! "ואותי, כפתו בעוצם זעמם ושפטים רבים נשפטו עת חגגתי איתם". תענוג! מי המליץ?
יצאנו עשרה חזרנו שבעה, "יצאנו עשרה חזרנו שבעה, אבל בתוכנו יודעים שאף-אחד בעצם לא יצא..." על-כך אין לי מה להוסיף רק להצטמרר. שב"ש אמילי מי המליץ?
"אושר שקוף" שעושה טוב על הנשמה רחוץ, ריחני ומתבונן בהנאות הפעוטות של עולם יפהפה במהלכו היומיומי והמתקדש בין חג, חוה"מ ולקראת שבת ולהשראת המשוררת ולהנאתי שלי ושלכם. שבוע טוב אמילי מי המליץ?
שינוי כותרת ואפילו שבתחילת הקיץ הננו, צצים ועולים זכרונות החורף הקר חמים. מי זו היוצרת העבריה, איני יודע אך יכולתה להעביר תחושות ומסרים בשיר קצר וקולע עושה לי את החשק חשק לייחדו. מי המליץ?
מרגש, "אנחנו יצורים מקווים - זה חזק מאיתנו" - שורה שמאגדת יתקווה ועצב ורחמים ואהבה במשפט אחד
[ליצירה]כתבת יפה
[ליצירה]תודה לך על המילים. הן הופיעו לי בדיוק בזמן
[ליצירה]!אהבתי ממש! קולח, רענן ומעניין
[ליצירה]היו ואחרי רגע כאילו לא היו מעולם. הוויה וזיכרון שמתקהים עם הזמן ולא נותר דבר מלבד הגעגוע.
חייה היום כאילו לא חיית אתמול וכאילו לא תספיק לחיות את המחר.
[ליצירה]כתיבה יפה.
[ליצירה]אהבנתי
[ליצירה]עליך לבטוח רק בהשגחה העליונה.
[ליצירה]מהמם
אולי קצת בור מבחינתי
על מזה?
[ליצירה]כל כך, כל כך טוב
[ליצירה]מרגש מאוד. שולח לך אנרגיות טובות וחיבוקים
[ליצירה]כל כך מתחבר לזה.
[ליצירה]יפה מאוד
[ליצירה]וואו! כיוונת ישר ללב. מדויק ומרגש. תודה רבה
[ליצירה]סתמי ת'פה שרית
[ליצירה]קטע נוגע.
[ליצירה]ובאיחור מה, אחרי כולם כנראה, גיליתי שהאתר חזר לפעול...
טוב להיות בבית :)
[ליצירה]ולא , גם אני לא מאמינה שאפשר לבנות משהו מהצלקות שיש לי
אי אפשר
[ליצירה]




