שינוי כותרת ואפילו שבתחילת הקיץ הננו, צצים ועולים זכרונות החורף הקר חמים. מי זו היוצרת העבריה, איני יודע אך יכולתה להעביר תחושות ומסרים בשיר קצר וקולע עושה לי את החשק חשק לייחדו. מי המליץ?
החייאה עצמית את השיר הזה צריך לקרוא ברצף, מן ההתחלה עד הסוף ושוב מן ההתחלה, בלי מרווחים ובלי קיטועים. נימוק נוסף על השיר הנפלא הזה רק יוריד מערכו. תקראו לבד. (וכאן המקום להמליץ על כלל יצירותיו של יאיר, כוכב מיוחד בשמי צורה) מי המליץ?
אצבעות מה עובר על היוצרת הזו? משהו חדש. משהו מרענן. יצירותיה- חדשות, מילותיה- חורטות רושם עמוק. לא רק על שיר זה המלצתי- קראו את האחרונים. אצבעותיה... משהו חדש עובר בהן. מי המליץ?
שימותו הציפורים העיקר הפלסטיק יצירה זו יפה ולעניין ומעוררת בלב כל קורא את מחשבותיו הוא. בתקופתנו בה עוקרים עצים תמימים, בתקופתנו בה הקרחונים נמסים, גם בעלי החיים סובלים. והנה יצירה מקסימה על עצי דקל הסרק שמובאים ממקומות רחוקי ופרי אינם נושאים - חס וחלילא שלא יטנפו את המרצפות ולא יכבירו עבודה על הפועלים. כורתים את הישנים הפוריים ושותלים את החדשים העקרים. ומלבד העובדה שישן מפני חדש אל תוציא, זה מעורר בי הרהורים על עולם נגוז חולף ונעלם. ובנוסף לכך יש כאן "התכתבות" עם רחל המשוררת. "אלוזיה" כמדומני קוראים לזה ... יצירה יפה, קצרה ולעניין וגם מוגשת היטב מבחינה ויזואלית וכפי שאני אוהבת ללא רווח כפול בין השורות כך שיש לה נוכחות למרות שאינה מנוקדת. שבת שלום. מי המליץ?
ההיתה או נחלמה? איזה יופי של סכין חדה ופיוטית על וירטואליה המוכרת לכולנו... תודה אמילי מי המליץ?
שבעים פנים לצורה המציץ בקטגוריה "תורה ומדע" יגלה עשרות מאמרים של אורן סעיד המנסים לשלב בין שני הנושאים. המאמרים מסודרים לפי פרשת השבוע ומתייחסים בכל פרשה לנושא הקשור אליה. במאמר מעניין זה (הקשור לפרשת שמיני, עמכם הסליחה על האנכרוניזם של המלצתי) נעשה נסיון להסביר את סיווג השפן והארנבת כמעלי גרה. למתקדמים, יש קישורים מעולים בנושא בתגובות למאמר - הראשון הוא קונטרס של "דעת-אמת", והשני הוא קונטרס תגובה של "בית-דין". מי המליץ?
מהדורת חג של בחירת העורך. "לפני פסח, להוציא את האבק, ולשמוע את השיר והסיפור". ושהחג הזה יהיה הכי שמח. מי המליץ?
פשוט ונוגע נדמה שהיצירות החזותיות קצת נדחקו הצידה בהמלצות העורכים. ישנו קסם המילה וישנו לא פחות קסם המראה. צילום פשוט יפה..ונוגע. מי המליץ?
מיקרוקוסמוס בעולם בו קודש וחול משמשים בערבוביא, משתקפת ב"שניים אוחזין" הדילמה האנושית כבעין מיקרוסקופ רגיש במיוחד - קריעות המתלבטת בין לחנים למלל, תלויה בין שמיים וארץ. אולי גולת הכותרת בשיר היא הפקעת 'שניים אוחזין' מההקשר התלמודי - משפטי שלו, לטובת לב העניין - ליבה של תאיר ארץ. שיר כמו דימדומי שבת. מי המליץ?
מרגש, "אנחנו יצורים מקווים - זה חזק מאיתנו" - שורה שמאגדת יתקווה ועצב ורחמים ואהבה במשפט אחד
[ליצירה]כתבת יפה
[ליצירה]תודה לך על המילים. הן הופיעו לי בדיוק בזמן
[ליצירה]!אהבתי ממש! קולח, רענן ומעניין
[ליצירה]היו ואחרי רגע כאילו לא היו מעולם. הוויה וזיכרון שמתקהים עם הזמן ולא נותר דבר מלבד הגעגוע.
חייה היום כאילו לא חיית אתמול וכאילו לא תספיק לחיות את המחר.
[ליצירה]כתיבה יפה.
[ליצירה]אהבנתי
[ליצירה]עליך לבטוח רק בהשגחה העליונה.
[ליצירה]מהמם
אולי קצת בור מבחינתי
על מזה?
[ליצירה]כל כך, כל כך טוב
[ליצירה]מרגש מאוד. שולח לך אנרגיות טובות וחיבוקים
[ליצירה]כל כך מתחבר לזה.
[ליצירה]יפה מאוד
[ליצירה]וואו! כיוונת ישר ללב. מדויק ומרגש. תודה רבה
[ליצירה]סתמי ת'פה שרית
[ליצירה]קטע נוגע.
[ליצירה]ובאיחור מה, אחרי כולם כנראה, גיליתי שהאתר חזר לפעול...
טוב להיות בבית :)
[ליצירה]ולא , גם אני לא מאמינה שאפשר לבנות משהו מהצלקות שיש לי
אי אפשר
[ליצירה]