החייאה עצמית את השיר הזה צריך לקרוא ברצף, מן ההתחלה עד הסוף ושוב מן ההתחלה, בלי מרווחים ובלי קיטועים. נימוק נוסף על השיר הנפלא הזה רק יוריד מערכו. תקראו לבד. (וכאן המקום להמליץ על כלל יצירותיו של יאיר, כוכב מיוחד בשמי צורה) מי המליץ?

אצבעות מה עובר על היוצרת הזו? משהו חדש. משהו מרענן. יצירותיה- חדשות, מילותיה- חורטות רושם עמוק. לא רק על שיר זה המלצתי- קראו את האחרונים. אצבעותיה... משהו חדש עובר בהן. מי המליץ?

שימותו הציפורים העיקר הפלסטיק יצירה זו יפה ולעניין ומעוררת בלב כל קורא את מחשבותיו הוא. בתקופתנו בה עוקרים עצים תמימים, בתקופתנו בה הקרחונים נמסים, גם בעלי החיים סובלים. והנה יצירה מקסימה על עצי דקל הסרק שמובאים ממקומות רחוקי ופרי אינם נושאים - חס וחלילא שלא יטנפו את המרצפות ולא יכבירו עבודה על הפועלים. כורתים את הישנים הפוריים ושותלים את החדשים העקרים. ומלבד העובדה שישן מפני חדש אל תוציא, זה מעורר בי הרהורים על עולם נגוז חולף ונעלם. ובנוסף לכך יש כאן "התכתבות" עם רחל המשוררת. "אלוזיה" כמדומני קוראים לזה ... יצירה יפה, קצרה ולעניין וגם מוגשת היטב מבחינה ויזואלית וכפי שאני אוהבת ללא רווח כפול בין השורות כך שיש לה נוכחות למרות שאינה מנוקדת. שבת שלום. מי המליץ?

מלוח הרגשתי וראיתי את התמונה. יש פה המון גלום. לכן אהבתי. נמשיך לעקוב... מי המליץ?

ההיתה או נחלמה? איזה יופי של סכין חדה ופיוטית על וירטואליה המוכרת לכולנו... תודה אמילי מי המליץ?

שבעים פנים לצורה המציץ בקטגוריה "תורה ומדע" יגלה עשרות מאמרים של אורן סעיד המנסים לשלב בין שני הנושאים. המאמרים מסודרים לפי פרשת השבוע ומתייחסים בכל פרשה לנושא הקשור אליה. במאמר מעניין זה (הקשור לפרשת שמיני, עמכם הסליחה על האנכרוניזם של המלצתי) נעשה נסיון להסביר את סיווג השפן והארנבת כמעלי גרה. למתקדמים, יש קישורים מעולים בנושא בתגובות למאמר - הראשון הוא קונטרס של "דעת-אמת", והשני הוא קונטרס תגובה של "בית-דין". מי המליץ?

מהדורת חג של בחירת העורך. "לפני פסח, להוציא את האבק, ולשמוע את השיר והסיפור". ושהחג הזה יהיה הכי שמח. מי המליץ?

פשוט ונוגע נדמה שהיצירות החזותיות קצת נדחקו הצידה בהמלצות העורכים. ישנו קסם המילה וישנו לא פחות קסם המראה. צילום פשוט יפה..ונוגע. מי המליץ?

מיקרוקוסמוס בעולם בו קודש וחול משמשים בערבוביא, משתקפת ב"שניים אוחזין" הדילמה האנושית כבעין מיקרוסקופ רגיש במיוחד - קריעות המתלבטת בין לחנים למלל, תלויה בין שמיים וארץ. אולי גולת הכותרת בשיר היא הפקעת 'שניים אוחזין' מההקשר התלמודי - משפטי שלו, לטובת לב העניין - ליבה של תאיר ארץ. שיר כמו דימדומי שבת. מי המליץ?