לזכרו מהיצירה הזו עצב וזעזוע שאפילו הכותב לא חשב עליו. נכון שכבר כמעט אדר, והכי מתאים היה להמליץ על איזו יצירה פורימית ועליזה - וגם זה יגיע. אבל עכשיו, הייתי רוצה שנזכור אותם, ולו לרגע אחד. מי המליץ?

העצב אין לו סוף. וגם אין כללים ברורים איך לכתוב אותו, מתי לגלות, מתי להסתיר, מתי לשתוק ולהכיל. עולמות שבורים כותבת אותו מתוך גילוי והסתר, מותירה אותך שותק ומכיל. מי המליץ?

קטן ועמוס בדיוק הרגש הזה של תחילת שנה ותחילת רוחות האלול ועוד מעט הגשם הזה ואנחנו עדיין זקנים... נמלים זקנות שאספו מזון לימים האלה. כך אני מרגישה. מי המליץ?

אמצע אלול אותו שיר כאב הולך וחוזר כל שנה. מי המליץ?

זה מה שקורה. אחרי שפיטרו אותו מהערוץ הראשון. תחייכו או תבכו את גורלו. מי המליץ?

שירת העונה ישר כח !!! כאחד שמכיר את הפרח הזה, זהו פרח קטנטן ומקסים שפורח לעת חורף עם שמש חורפית המלטפת קלות את הרי מואב הצחיחים ומוכי רוחות החורף ישר כח !!! מי המליץ?

על הכתיבה תיאור נפלא של רגשות מתערבבים, מסתחררים ומשתנים שסופם בכתיבה. לקרוא כדי לדעת שיש וכדי להתגעגע כשאין.. ואז, אחרי ששומעים מאיפה היא שואבת את כל זה, ללכת ולקרוא את שאר הדברים שכתבה אוריה. מי המליץ?

שתי אחיות המייצגות חתך של עם. בגלות ובארץ אהבתי מאוד את דקויות התאור שיש בהם נופך הסטורי ונוסטלגי מזווית ייחודית ומקורית המתרכזת במקום אחד בעיסוק שכבר חלף מן העולם, וכל-כך מקרב את הקורא/ת לאווירה של פעם. וכל זאת מנקודת ראות של ילדה המלווה את קורותיהם. מי המליץ?

נקמת החנונים כמו רבות מהיצירות של הדס, גם זו מביאה אותנו אל הקו הדק שבין הדמיון למציאות, ומשם אנחנו חוזרים מעט נסערים, מעט מבולבלים, ובעיקר פתוחים להקשיב לסיטואציות מהחיים, שלא ראינו קודם. מי המליץ?