[ליצירה]
מקסים, מי שחולף במנהרה שכביש עובר בה יכול לחוש אולי מרחק חלוף גיאוגרפי אבל אולי יוכל להרגיש מרחק היסטורי ואולי.. טוני ודאג יקפצו לו מול העיניים...
[ליצירה]
...אך הבעיה היא שלא שומרים עליה. היא נקנתה לנו בדם, וכיום היא נמכרת, לא באופן חומרי אומנם, אך נמכרת לתועבה, לשחיטות, לשנאה...
את עיר האלוקים הקדושה אשר רכשנו במות אלפי חיילים- מוסרים אנו כיום לידי השטן במחיר מגוחך.
[ליצירה]
את צודקת. מה שטוב לי בהכרח לא טוב לאחר.
כי כל אחד והאופי שלו, ולכן כשמעניקים עיצה היא צריכה להיות עם המון תבונה. כולם חוטאים בזה.
היטבת לתאר את זה. יפה.
תודה לך.
[ליצירה]
פיתחי שערך ואבואה
אהבתי במיוחד את הבית הזה:
פתחי שערך ואבואה
דל ורש, בגדיי בלויים
אך בעיני האור והתקווה
להעניק לך אהבה
אהבתי את התקווה שבעיניך
ואת האופטימיות
והמסוגלות להעניק אהבה.
למרות הדלות והעוני
גם אם לא נוכל לספק
דברים חומריים
נוכל להעניק את החיוך
את המבט,את מגע היד.
לא בכדי קיים שיר(לא זוכרת של מי)
"מה עוד נחוץ לו לאדם
חיוך,מבט
והעולם נמצא על כף היד"
יום טוב לך אביב וסתיו
עדינה
[ליצירה]
יכולתי להבין את השיר:)))
ראיתי בדימיוני גם את השטיחים
ולמרות שלא טעמתי מהיין והגבינות
הרי שטעמתי מהאווירה הקסומה
ולכן קל לי להבין ולהתחבר אל
שירך הנפלא
[ליצירה]
האחד והיחיד
בוקר טוב,עצוב היה לקרוא את שירך
במיוחד כאשר הוא החזיר אותי
אל המחוזות העצובים שלי.
מזכיר לי שיר שכתבתי:
רוצה אותך.
רוצה לצאת מתוך הערפל
מתוך הצל,
רוצה לגעת לא רק בך
לא רק בגופך,
רוצה לגעת בכולך
בקולך
בפעימות ליבך!
לפסוע עמך
באותו השביל
לו רק ידעתי
לאן אותי יוביל.
מחישה צעד
עוצרת שתיים
הושט לי יד,
נצעד בנחושתים.
תגיד לי היי
תגיד לי וי
רק אל נא
אל תגיד לי די.
רוצה-לא רק רגע
קסום אחד,
לא רק רגע
של גוף אחד,
לפסוע עמך
יד ביד
ליישר אליך בגאון
המבט,
רוצה לנשום אותך
אל תוך חיי
רק אל נא
אל תגיד לי ביי.
עדינה-ו