באת

לרקוע בי חיים

להטליא נפשי מעשה אומן,

שושנה לי הבאת עיצוב לחיי

ופרפרים להעניק מצופם.

על נול הדמעות חיוך בי ארגת

לפוגג מהומה מדממת ,

זרועותיך חיבה, לדלותי

מ´מי מריבה´ שנקוו בי.

וידעתי נחמה.