מתוך שפל המדרגה זעקו עינייך הדומעות להיאסף אל בורא העולם- כאילמת. אך שערי השמיים היו נעולים. מפיך אין יוצא ואין בא גוף עם נשמה שותקת בתפילתך מתכנסת ומחרישה. אגלי טל זולגים מעינייך עדייך עד כמה רצית להפטר מייסורייך. ואני הנמצאת בתווך-אך מהצד מנסה נואשות להושיט יד קטונתי קטונתי לגאול אותך מייסורייך קטונתי לגאול אותך ממכאובייך אל ארץ לא נודעת מתוך שפל המדרגה לאיטך עולה ומטפסת נשמתך- על כנפי השכינה. נפתחו לכבודך שערי השמיים.