מתוך שפל המדרגה
זעקו עינייך הדומעות
להיאסף אל בורא העולם-
כאילמת.
אך שערי השמיים היו נעולים.
מפיך אין יוצא ואין בא
גוף עם נשמה
שותקת
בתפילתך מתכנסת
ומחרישה.
אגלי טל זולגים מעינייך
עדייך עד כמה רצית
להפטר מייסורייך.
ואני הנמצאת בתווך-אך מהצד
מנסה נואשות להושיט יד
קטונתי
קטונתי לגאול אותך מייסורייך
קטונתי לגאול אותך ממכאובייך
אל ארץ לא נודעת
מתוך שפל המדרגה
לאיטך עולה ומטפסת
נשמתך-
על כנפי השכינה.
נפתחו לכבודך שערי השמיים.
תגובות