מתוך שפל המדרגה 
זעקו עינייך הדומעות 
להיאסף אל בורא העולם- 
כאילמת. 
אך שערי השמיים היו נעולים. 
מפיך אין יוצא ואין בא 
גוף עם נשמה 
שותקת 
בתפילתך מתכנסת 
ומחרישה. 
אגלי טל זולגים  מעינייך 
עדייך עד כמה רצית 
להפטר מייסורייך. 
ואני הנמצאת בתווך-אך מהצד 
מנסה נואשות להושיט יד 
קטונתי 
קטונתי לגאול אותך מייסורייך 
קטונתי לגאול אותך ממכאובייך 
אל ארץ לא נודעת 
מתוך שפל המדרגה 
לאיטך עולה ומטפסת 
נשמתך- 
על כנפי השכינה. 
נפתחו לכבודך שערי השמיים.
                            
                            
                    
                    
                    
                













תגובות