[ליצירה]
"בינגו", כמו שאומרים!
ה'התרוצצות' הזו, רצוא ושוב, בין דורו של פרעה לבין דורנו אנו, כשבסיום- האמירה החד-משמעית שדורנו הוא "תינוק שנישבה" בכל מה שקשור לעברו ולזכרון ההסטורי אותו הוא אמור לנצור וממנו הוא אמור ללמוד- כל אלה הופכים את השיר לשיר אלמוות (לפחות בעיניי). אהבתי מאוד, הראל.
[ליצירה]
הממ.. מעניין מאוד...
כאילו מה, רצית להראות, שהמציאות של ימינו אינה מזכירה אפילו בחטף- את המציאות של אז, כאשר כל הדברים התנהלו "כתיקונן"? אם את זאת ניסית להראות, אז- הצלחת, פחות או יותר...
[ליצירה]
אלו הפנים של...
היגעים באיסוף הגבבות... נו באמת, רן! מה קורה לך? איך אפשר ש-ל-א להבין את שירתו של החבר ירושלמי??? (אגב, מה חדש, מה העניינים? כבר מזמן לא שומעים ממך...)
[ליצירה]
'כולי צמרמורת', כמו שאומרים...
גם אני הזדעזעתי קשות... אבל מילא... אגב, נראה לי שה'מתיאוס פסיון' שלו (של באך, כמובן)- הרבה יותר מתאים למעמד זה מהפולונז שלו אבל... זו דעתי האישית, כמובן...
[ליצירה]
אחי, זאת כל החכמה...
החכמה היא להיות מאוהב א-פ-י-ל-ו כאשר אתה נשוי... אבל בסה"כ מצטרף לאופטימיסטים שמעליי, הראל.
[ליצירה]
[ליצירה]
וואוו, איזה יופי!
כמה טוב לקרוא 'שיר-קלילון' כזה על הבוקר! (נו, אחרי 'מופע מוזריות בחמת-גדר', שיר קליל כזה מראה שיש לך גם פן אחר, הפן שאני אוהב...). (רגע, כתבת "מבוסס על מקרה אמיתי כמעט". אני מקווה שהמקרה ההוא הסתיים בכי-טוב, ללא כ-ל נזק...)
תגובות