אהוב אותי
כמיים צוננים בימי-שרב
אהוב אותי
כקרן-שמש ביום סגריר
אהוב אותי
כי אף-אחד לא.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט ויפה פשוט ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] במילים בודדות אמרת הכל "ואף אחד לא" כמה כאב במשפט הזה... עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] ------ נוגע ללב! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר ויפה. בשתי התקבולות הראשונות דמויים יפים ואופטימים ,אך הסיפא עצוב ונוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה שיר קצר ומביע הכל [ליצירה]
- [ליצירה] דורש הסבר, עכשיו! ואם לא נח לך לעשות זאת פה, בגלוי ובפרהסיא, אז שוב- ב"מסרישי". o.k? שבוע-טוב וכל-טוב, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל-טוב! או כמו שאומרים במבטא אשכנזי: "מאזעל-טוף"! נו, ועכשיו נשאלת השאלה: "מתי החתונה..?" [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחח... הצחקתני קשות..! :-O, :-) קבל צל"ש, ממני, נודד אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] החכמתני! מוכרח אני כאן להעיר 2 הערות: א) מבחינת היהדות (וודאי שמבחינתה של החסידות) ה'צדיק' (=המיסטיקן), אסור לו להיבדל מתוך העדה, הוא צריך 'להעלות' אותם מעלה מעלה, גם אם הדבר כרוך בירידתו שלו, זוהי משמעות הביטוי 'ירידה לצורך עליה'. ב) היה לי רב בתיכונית שאמר, וחזר ואמר תמיד, שהמילה 'מצווה', היא מאותו שורש שממנו באה המילה 'צוות'. ר"ל: היהדות מ-ב-ו-ס-ס-ת על עיקרון ה'צוות', ע"פ היהדות האידיאל הוא לעבוד את ה' בתור חלק מקבוצה, היהדות בזה להתבודדות! וכבר מצינו דוגמאות רבות בהסטוריה הקבלית והחסידית למינה, על 'חבורות קדושות' וכיו"ב. יוצא מכאן, שהתעלות אמיתית אינה פרי נחלתה של ההתבודדות דווקא, להיפך! דווקא מתוך הרגשת השיתוף, הרגשת ההשתתפות של היחיד כחלק מהקבוצה, יכול הוא להתעלות מעלה מעלה! גמח"ט, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, אם-כך אז- "נסתיו", ככה יותר מובן... אתה מתחיל לכתוב בסגנון של מישהו אחר פה באתר (שזה לא אני). לא שיש לי בעיה עם זה או משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, זורם וקולח... כקילוחי מפלי הניאגרה אשר באמריקה הצפונית!... צחקתי לתומי כצחוק הזרזיר על אנטנה רוטטת... (אגב, מה זו המילה הזו... 'דמיקולו'???) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר מאוד מזכיר לי את "אני ציפור מתה" של זלדה, המשוררת האהובה עליי. אהבתי מאוד, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה ביטוי נאמן ועדין למתח שבין העול (תורה ומצוות) ובין החיים על כל מהמורותיהם, וכן ליחס האמביוולנטי שיש לחילונים משכילים- כלפי שומרי תורה ומצוות. נהנתי- הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני חוויתי הרבה פעמים את ההרגשה הרליגיוזית הזאת לא פעם ולא פעמיים, שמלך מלכי המלכים נגלה אלינו דרך איצני הטבע. שיר נחמד ביותר. החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד בהחלט! רק הייתי משנה את הקטגוריה של היצירה ל'נונסנס'. ככה מתאים יותר, לא? [ליצירה]
תגובות