אהוב אותי
כמיים צוננים בימי-שרב
אהוב אותי
כקרן-שמש ביום סגריר
אהוב אותי
כי אף-אחד לא.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט ויפה פשוט ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] במילים בודדות אמרת הכל "ואף אחד לא" כמה כאב במשפט הזה... עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] ------ נוגע ללב! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר ויפה. בשתי התקבולות הראשונות דמויים יפים ואופטימים ,אך הסיפא עצוב ונוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה שיר קצר ומביע הכל [ליצירה]
- [ליצירה] תגידי... אולי כדאי שתדרשי את הכסף בחזרה מבית הגמלאי בגבעתיים, כי ע"פ מה שאני רואה עכשיו, את עדיין ממשיכה לכתוב (איך לומר זאת בלשון 'עדינה')... כמו סתם אחת הבלא... (לא לא, סתאאאאאם, מה, את הבלא? מה פתאום!!! עגנון על-ידך... סתם 'שמנדריק'...) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף ל'אלול' כן, באמת משהו מיוחד. חבר'ה, להיכנס לפה, מייייד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] פאראפראזה יפה על שירו של ר' שולם... אהבתי, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אח... אני מוכרח, פשוט מוכרח (!) לצטט את דברי 'אדמו"רית האתר' מלפני שבועיים בערך, שמקובלים גם עליי: אויש, ירושלמי פשוט תסתום, בסדר? (יאללה מכות, יאללה...) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים לכל מילה קלעת בול- למטרה! [ליצירה]
- [ליצירה] סנגוריה במידת-מה על היצירה. אכן מדובר פה על אדם (אולי מוגבל-נפשית, במקצת) שאינו מבדיל בין עיקר וטפל, שמתרכז רק בטראומות הקטנות שלו במקום להזדעזע מן התמונה הכוללת, מן הטרגדיה הגלובלית הזו ששמה- שואה. (בכך- יצירה זו מזכירה באופן מופלא את שירו הפופולארי של אלתרמן- "אליפלט", ע"ע) וזו אכן האירוניה שיצירה זו באה להמחיש. רק ממש לא הבנתי- ושהמחבר יסביר לי בדחיפות- למה נקראת היצירה "יואב"? גיבור היצירה הוא אותו סמואל ואין שום יואב ביצירה! מחכה בקוצר-רוח להסבר, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] אוה, הפעם- זה מתאים יותר- לשעונים הנוזלים של דאלי, כיוון שהפעם- גם העיתון נשפך. נחמד ויפה, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] תסלחי לי, אבל האם יש לשיר קשר עם "המקצוע העתיק ביותר בעולם"? זה שרחב מהתנ"ך עסקה בו? אל תכעסי, רק רציתי לברר... [ליצירה]
- [ליצירה] עצה לדוד: תתעודד! יש דברים הרבה יותר גרועים בחיים (כמו למשל: אובדן החיים...). יומנעים, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] לא... חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל. [ליצירה]
תגובות