אהוב אותי
כמיים צוננים בימי-שרב
אהוב אותי
כקרן-שמש ביום סגריר
אהוב אותי
כי אף-אחד לא.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט ויפה פשוט ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] במילים בודדות אמרת הכל "ואף אחד לא" כמה כאב במשפט הזה... עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] ------ נוגע ללב! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר ויפה. בשתי התקבולות הראשונות דמויים יפים ואופטימים ,אך הסיפא עצוב ונוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה שיר קצר ומביע הכל [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שקראתי את הסברך המפורט, וחזרתי וקראתי את הבית האחרון- הבנתי את כוונתך. אבל גם אם אין מבינים את המסר שניסית להעביר- השיר עדיין מ-ה-מ-ם! שלא לדבר על כל הרימוזים משיריה של רחל: "סתור-שיער כתינוק" וכו'. אהבתי מאוד מאוד מאוד, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש וכואב בלי עין-הרע, יש לך כשרון-כתיבה חזק, נדיר ביופיו, שיודע "לשים את הדברים על השולחן". הנה, או-טו-טו מתפנה אני לקרוא את יצירתך הגדולה "חיוך בכל סבל". ביי לעת-עתה, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, האמת היא... שידעתי על ה'קשר' הזה, כבר לפני עידן ועידנים... מה ש'באמת' רציתי לומר הוא, שמפליא איך עמים יכולים להשתנות, בעיקר לטובה, מה שנותן לנו תקווה, שהעתיד באמת יהיה עתיד וורוד יותר... ובעניין ה"לא חשוב איך", על-כך, בפעם אחרת, o.k.? [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... משחקי מילים יפים ("נשמט כל חי", "ארמונה ליזה" וכו'), נחמד... [ליצירה]
- [ליצירה] פששש... אני כולי נ-פ-ע-ם !!! מי אתה, 'רדף השיג'??? אחרי מי רדפת, ומה השגת? (סתאאאם, המשפט האחרון הוא סתם 'חירבוש' לשמו...) אין ספק, אתה משהו מיוחד! אני רואה אותך בעוד איזה 15-10 שנים, מרצה מכובד לפילוסופיה באחת האוניברסיטאות החשובות בארץ..! יישר-חילך לאורייתא, ו(להבדיל)- לפילוסופיה! (ואולי... בראייה כלל-עולמית, כלל-מחשבתית, הרי זה... 'היינו-הך'..?) קבל שכוייעח ענק, וגיוס קל ונעים! אה כן, וגם... 'פסח כשר ושמח'! ממני, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] עם הקדמה שכזאת... כל שיר הוא פ-נ-י-נ-ה..! (וההקדמה היא כחוט האוגדם יחדיו). אב"א היקר, אנא שמור לי איזה עותק מספר שיריך העומד לצאת לאור, כי אני כבר מ-כ-ו-ר... [ליצירה]
- [ליצירה] כן גם אני מצטרף לכל התשבחות שמעליי... (ו-אגב, באתר אחר רשמתי לך מחמאה, וגיליתי לך ששמי שונה באתר הזה... כתבתי שאתר זה הוא 'מתחרה', ואת מחית בתוקף, וביקשת "אהו"י"... טוב, אז... הא לך התשובה...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא... חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] תלוי איזה אדם... אני למשל...היפופוטם מוצהר! [ליצירה]
- [ליצירה] החכמתני! מוכרח אני כאן להעיר 2 הערות: א) מבחינת היהדות (וודאי שמבחינתה של החסידות) ה'צדיק' (=המיסטיקן), אסור לו להיבדל מתוך העדה, הוא צריך 'להעלות' אותם מעלה מעלה, גם אם הדבר כרוך בירידתו שלו, זוהי משמעות הביטוי 'ירידה לצורך עליה'. ב) היה לי רב בתיכונית שאמר, וחזר ואמר תמיד, שהמילה 'מצווה', היא מאותו שורש שממנו באה המילה 'צוות'. ר"ל: היהדות מ-ב-ו-ס-ס-ת על עיקרון ה'צוות', ע"פ היהדות האידיאל הוא לעבוד את ה' בתור חלק מקבוצה, היהדות בזה להתבודדות! וכבר מצינו דוגמאות רבות בהסטוריה הקבלית והחסידית למינה, על 'חבורות קדושות' וכיו"ב. יוצא מכאן, שהתעלות אמיתית אינה פרי נחלתה של ההתבודדות דווקא, להיפך! דווקא מתוך הרגשת השיתוף, הרגשת ההשתתפות של היחיד כחלק מהקבוצה, יכול הוא להתעלות מעלה מעלה! גמח"ט, הראל. [ליצירה]
תגובות