[ליצירה]
הה, כעת יודעים אנחנו על מוצאו של החבר ירושלמי!
כן, בסופו של דבר... הכל נשאר במשפחה! וכדאי מאוד שגם ידידנו (שנינו יודעים מי...) יקרא זאת. יישר-כוחך, עונותיים! עשית זאת שוב..!
[ליצירה]
יפה, זורם וקולח...
כקילוחי מפלי הניאגרה אשר באמריקה הצפונית!... צחקתי לתומי כצחוק הזרזיר על אנטנה רוטטת... (אגב, מה זו המילה הזו... 'דמיקולו'???)
[ליצירה]
יפה מאוד!
מונולוג קסום ביותר! וגם אני מצטרף לשואלים: "איך אתה בדיוק עושה את זה???" ממש..."ללקק את האצבעות!" (למה דווקא הביטוי ה-ז-ה עלה לי לראש?! אנא עארף...)
[ליצירה]
כן, גם הפעם...
יוצא לי להסכים עם ממזי... יצירה טובה אינה חייבת להכיל בתוכה כל-כך הרבה מוות... ובכל-זאת: זה היה קצת מנחם לקרוא על מישהי, שנזכרת בחייה בעבר (שהוא למעשה- ההווה, תקופתנו אנו), כשהיא כבר סבתא-רבה. אם רוצים אנו למצוא אופטימיות בסיפור, אולי זוהי האופטימיות הגדולה ביותר..! ככל יתר יצירותייך, גם זו (כאילו שאת צריכה אותי לשם-כך...)- יצירה גדולה. שבוע טוב לך, הראל.
[ליצירה]
[ליצירה]
כן, באמת כמה מוזר
שאנחנו זוכרים היטב ימים שאנשים מפורסמים מתו, או שמאורעות גדולים קרו: "איפה היית כש..... מת?" "איפה היית כש.... קרה?" אכן, תופעה מפליאה!
תגובות