[ליצירה]
פששש... עמוק לאללה...
אבל עם המסקנה הזדהיתי כמובן! מושג התשובה ביהדות- עמוק הוא מני-ים (ובמיוחד בכתביו של הראי"ה קוק זצ"ל). שלא כמו בדתות האחרות, השטחיות... (תתוודה וזהו, עכשיו אתה יכול להתחיל לחטוא מחדש...). אהבתי מאוד, החזן.
[ליצירה]
ואילו אני
נפשי ננקעת- רק כשאני בחברה! כשאני לבד- אני אומר לעצמי: "תתעודד, המציאות סה"כ די וורודה, אנשים הם לא כל-כך טפשים כפי שאתה חושב..." טוב, צרות של עצמי...
[ליצירה]
תגובה לאודיה (פיצקית)
"אינו תלוי בדבר", זו פראפראזה על מה שכתוב בפרקי אבות (הוי, כמה שאני מצטט פה את פרקי-אבות...) על אהבה התלויה בדבר ואהבה שאינה תלויה בדבר (אהבה שאיננה אינטרסנטית). ודי לחכימא...
[ליצירה]
נו...
לאחר תגובה כזאת, מהירה ונוקבת מצידך, אני 'לוקח את דבריי בחזרה'... אבל איפה, איפה כל הביטויים ה'מופרעים' וה'מוזרים' שאתה משתמש בהם בשיריך, כמו: צורבייה, רעניה וכו', משום-מה לא מצאתים בשיר זה!
[ליצירה]
אכן...
לשם שינוי מסכים אני עם הירושלמי (וואוו, זה נדיר, לא?) שאסקופא (ב-א', כן, ב-א'!) זו מילה ארמית שנכנסה לשפה העברית ועל-כן מותר (ואף רצוי!) להשתמש בה. אין אני מסכים עימו שפירושה הוא: עקב. ידוע ורווח בעברית הביטוי "כאסקופא הנדרסת". לומשה, "אסקפה" זה בוודאי ה'עיברות' של המילה הארמית (יעני: הפיכתה למילה עברית), ו'מילון'- כמו שיש 'מפה' ו'מפית', כך יש גם 'אסקופא' ו'אסקופית'. מה פה לא ברור? כעת, בקשר לטענתו של 'עונותיים' (הלא הוא: אביבוש תיו... לא, סליחה, 'אביב וסתיו'), כן, לשם שינוי שיר מאוד 'חיובי' בעיניי, עוסק בבעיה כאובה שכל העולם (ומהר!!!) חייב לתת עליו דין וחשבון. שמואל, אם תעסוק יותר בנושאים כאלה, מבטיח אני לך, שלא אדלג בתדירות כה גבוהה על שיריך (למרות כל עיוותי הלשון ה'מחרידים', המקפים המתקיפים ושלל סימני הקריאה). להית', הראל.
[ליצירה]
רעיון פשוט יפה-פה!
וביצועו- עוד יותר! השוואת קבלת-שבת (ה'העפלה' אל קדושת השבת, ומהותה הפנימית) לטיפוס על הר גבוה, שאינו חף ממעידות- במקומה עומדת. אהבתי מאוד מאוד, הראל.
תגובות